חזרה למגזין אוכל

אוכל גורמה ב-5 דקות

השפית דבי מצקין, 63, חיה ונושמת אוכל, ומעידה על עצמה כמי שמבשלת גורמה ב-5 דקות. בסרטונים שהיא מעבירה ברשת היא מלמדת איך לעשות את זה, וגם בספר שהוציאה, שמגולל גם את סיפור ילדותה הקשה כילדה מוכה. ראיון מעורר השראה, ויש גם מתכון
מאת שרי שיין 01/01/20
אוכל גורמה ב-5 דקות
'אימא מעלם לא ביקשה סליחה'. דבי מצקין, צילום: נמרוד סנדס

 

לכאורה היה לה, לאשת הקולינריה והשפית דבי מצקין (63), הכל. בת יחידה להורים אמידים, עם 11 משרתים בבית של 1,400 מ"ר בקולומביה. נסיעות במחלקה ראשונה בכל העולם, הורים שדאגו שתיחשף לתרבות. לא היה קונצרט או מוזיאון שלא הייתה בו, לא הייתה הצגה שלא הלכה אליה. משפחת אריסטוקרטיה. אבל בתוך כל העושר הזה הסתתר סוד גדול ונורא. היא גדלה כילדה בודדה, בלי אחים או אחיות, ועברה התעללות קשה מצד אמה.

"קיבלתי ממנה מכות רצח, הייתה שם אלימות פיזית ומילולית על בסיס יומי", היא מספרת. "כל לילה הייתי בוכה ומתכננת את ההתאבדות שלי. כשהייתי בת 16 היא אמרה לי 'חבל שנולדת'. זה היה כאב נוראי, מטלטל. לא הבנתי מה עשיתי לה". מצקין נולדה בניו יורק, וכשהייתה תינוקת עברה המשפחה לקולומביה. להורים שלה היה עסק יבוא של פלדה לבנייה. כשברוני הסמים השתלטו על קולומביה עזבה מצקין לבדה למיאמי, שם הכירה את בעלה גיורא  מצקין, בן למשפחת האופנה הידועה. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. במיאמי גידלו את שתי בנותיהם, ולפני 11 שנה עלו לישראל בעקבות עסקי נדל"ן משפחתיים.

עד גיל 50 איש לא ידע מה עבר עליה בילדותה - לא חברותיה, לא בעלה, לא שתי בנותיה. טראומת הילדות כרסמה את נפשה שנים על גבי שנים. ביום הולדתה ה- 50 חל המפנה. "הייתה לנו דירה בחיפה, ויום אחד עמדתי על צוק שמשקיף על הכרמל, הסתכלתי למטה, הסתכלתי למעלה אל השמיים ואמרתי לעצמי: 'או שאני עכשיו קופצת וגומרת עם הסיוט שלי, או שאלוהים, אולי יש לך תוכנית עבורי'. ואז עברה יונה לבנה, והיה ברור לי שזה סימן", היא אומרת. "הבנתי שיש משמעות לחיי. אני לא צריכה ליפול, אני יכולה לעוף. הטראומה נשארה ואכלה אותי מבפנים. לא קל להוציא הכל החוצה. החלטתי לקחת את עצמי בידיים. הצעד הראשון למסע להצלת חיי היה להוריד במשקל. נסעתי לחברה במיאמי שהיא דיאטנית מאד ידועה. רציתי קודם כל להיות בריאה. היא הפנתה אותי לפסיכולוגית, התחלתי טיפול נפשי ורוחני. לקח לי שנה וחצי למצוא את עצמי שוב. למדתי לחבק את הילדה שבי, וכל המשקל שהיה על כתפיי ירד. הרגשתי חופשיה, החיים שלי השתנו".

 

"נודע לי שגם סבתא שלי התעללה באמא שלי"

 

"כל החיים פחדתי מאמא פחד מוות". דבי מצקין, צילום: נמרוד סונדס

 

אמא התנצלה אי פעם?

"היא מעולם לא ביקשה סליחה, אבל אני ביקשתי סליחה על הקבר שלה לפני ארבעה חודשים. אם עשיתי משהו רע, אם פגעתי בה".

סלחת לה?

"כל החיים פחדתי ממנה פחד מוות, אבל תמיד נתתי לה כבוד. אני מברכת אותה על כל מה שהיא נתנה לי, על כל מה שלימדה אותי. הרגשתי צורך לחבק אותה. אחד השיעורים שלמדתי היה שמי שעושה לך רע אל תיקחי את זה אישית, זה שלהם. הם רואים בך את מה שחסר להם. למדתי גם לא לשפוט אף אחד עד שאני לא נמצאת בנעליים שלו. אני מודה היום על כל מה שיש לי. הפסיכולוגית אמרה לי שלוקח שלושה דורות לשבור את שרשרת האלימות. נודע לי שסבתא שלי התעללה באמא שלי, ואני שברתי את השרשרת. היום מה שהיה בעבר הוא רק סרט אימה".

איך היה הקשר שלך עם אבא?

"הוא בא ממשפחה מאד אריסטוקרטית אוסטרית. היה כבוד הדדי אבל לא היה חום או קרבה. לא היו חיבוקים, לא שלו ולא של אמא. אני עד היום לא יודעת מה ההרגשה להיות מחובקת על ידי אמא או אבא. זה לא קל. סבא שלי היה זה שחיבק אותי כל הזמן. גם סבתא שלי, משני הצדדים. אבא נפטר כשהייתי בת 12".  

אין לך כעס על אבא שלא הגן עליך?

"כשהייתי בת שמונה אבא שלי שלח אותי רחוק, לפנימייה בשוויץ. אני חושבת שזאת הייתה הדרך שלו לנסות להגן עלי מאמא שלי. הייתי שם עד גיל עשר".  

לא הייתה לך סגירת מעגל עם אף אחד מהוריך?

"לא. תמיד פחדתי לפתוח את זה. כשאבא שלי נפטר ונשארתי לבד עם אמא זה היה מאד מפחיד. רציתי לברוח ופחדתי, רציתי להתאבד ופחדתי. לא סיפרתי לאף אחד מעולם. רק לפני כמה שנים סיפרתי לבעלי ולילדות. כל השנים זה היה בפנים. אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 40, היא הייתה בת 69. היא קיבלה מכה בראש ונוצר נזק במוח. לקח לה שבע שנים למות. היא הייתה צלולה עד יום מותה. מעולם לא נותק הקשר בינינו. היא חיה לבדה בחיפה. המוות שלה היה ביום ההולדת שלי, כמה סימבולי".

 

"באוכל אין גבולות, הוא מחבר את כל העולם"

 

"אני כל כך אוהבת לארח, לתת לאנשים אוכל נותן לי סיפוק". דבי מצקין, צילום: אילנה מצקין

 

מה שעזר למצקין לסגור מעגל עם ילדותה הקשה היה כתיבת ספר, בשם "ליפול או לעוף", שראה אור לפני שנתיים. בין סיפורי חייה המופיעים בספר אפשר למצוא גם כ-60 מתכוני בישול שעליהם גדלה, ומתכונים שפגשה במסעותיה בעולם. השינוי הגדול בחייה הגיע בעקבות אהבתה לאוכל. האוכל אפשר לומר הציל את חייה. שמה כמארחת הלך לפנייה, ומהר מאד קיבלה בערוץ האוכל תוכנית בישול בשם "המסע הקולינרי של דבי". המסע עבר בין השאר בבני ברק, לשם הצטרף אליה הזמר דודו פישר, ויחד למדו את רזי הלחם והחלות. בתוכנית האחרונה התארח מני פאר ז"ל שדיבר על יינות ישראליים.  בימים אלה אפשר לראות סרטונים שלה באתר XNET בשם "השטיק של דבי מצקין". הרעיון: גורמה בחמש דקות.

"אני כל כך אוהבת לארח", היא אומרת, "לתת לאנשים אוכל תמיד נתן לי את הסיפוק שלא היה לי. הכל מתחיל בעיניים, וארוחה של יום שישי מתחילה אצלי ביום רביעי. אני כבר מכינה את השולחן שיהיה מושלם. כל ארוחת שישי היא שונה. שבוע אחד אוכל מרוקאי, ושבוע אחר כך זה אולי יהיה יפני. כשחגגנו לגיורא בעלי יום הולדת 60 הזמנו 350 איש, ואני בישלתי ואפיתי הכל. זה היה תענוג. דרך האוכל אני יכולה להביא קצת שלום וקצת אושר לעולם. כולנו אוכלים - מלכים, נסיכים, פועלים, מנקי רחובות. האוכל מחבר אותנו. בשבילי אוכל הוא נשמה.  למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים 'אוכל של אמא' או 'אוכל של סבתא'? לאוכל שמחזיר אותם הביתה. באוכל אין גבולות, הוא מחבר את כל העולם. חשוב ללמד את הצרפתים שיש אוכל קולומביאני נהדר, ללמד את היפנים לאכול אוכל ארגנטינאי מתובל, ולהכיר לגרמנים את האוכל הקנדי".

היא לא למדה בישול אבל זה כנראה עובר בגנים: סבתא שלה בישלה נהדר, אמא שלה בישלה גורמה, וגם אחת מבנותיה מבשלת מצוין. "השנייה אוהבת לעשות הזמנות מאמא", היא צוחקת. תוך כדי מסעותיה הרבים בעולם מצקין נכנסה לכל מסעדות הגורמה, בישלה עם השפים, ועשתה את אותו הדבר עם אוכל הרחוב בשווקים. ככה למדה את סודות הבישול.

 

"הסוד של הבישול הוא הפשטות"

 

"בחמש דקות יש לך יופי של ארוחה". דבי מצקין, צילום: פנינה וולנסקי

 

באמת אפשר לבשל גורמה בחמש דקות?

"בתנאי שאת מסודרת. כן, בחמש דקות יש לך יופי של ארוחה. מההכנה עד ההגשה".  

איך הגעת לאוכל?

"זה התחיל מאגס. כשהייתי  ילדה לא אהבתי לאכול. הייתי נוסעת עם ההורים לכל מיני מקומות ומסעדות ברחבי העולם  ולא אכלתי. אמא שלי בישלה גורמה ובקושי אכלתי. כשהייתי בפנימייה בשוויץ הגישו יום אחד לארוחה אגס. אמרתי שאת זה אני לא אוכלת. למחרת כולם קיבלו ארוחת בוקר, ולי שמו על הצלחת אגס. ככה בצהריים ובערב. יומיים לא אכלתי, והנזירה הראשית אמרה לי 'עד שלא תאכלי את האגס לא תקבלי שום דבר אחר'. לא הייתה לי ברירה. שמתי את האגס בפה, והטעם היה כל כך נפלא שלא הבנתי איך לא אכלתי את הפרי הנהדר הזה עד אותו יום. מאותו רגע התחילה אצלי סקרנות לאוכל. רציתי לטעום את כל המאכלים מכל העולם. חזרתי מהמנזר והתחלתי לאכול את האוכל של אמא שלי. מעולם עד היום לא טעמתי בויאבז (מרק דגים צרפתי, ש.ש) כמו שלה. היא לימדה אותי איך לאהוב אוכל". 

קרתה לך פעם פאשלה במטבח?

(קוראת לבעלה): "קרתה לי פעם פאשלה במטבח, גיורא?". מתברר שלא. "הסוד של הבישול זה הפשטות, כמה שיותר פשוט יותר טעים. סלט הקיסר שלי והטירמיסו הם שם דבר, אבל לא נתתי את המתכון עד שיצא הספר. הכל אבל באמת הכל בחמש דקות".

מה החלום?

"לקרב את כל העולם דרך האוכל. התחלתי ממש בימים אלה להעביר סדנאות בישול מכל העולם על אותו רעיון של פשטות מהעולם בחמש דקות. החלום הנוסף הוא הצגת יחיד על החיים שלי, כשהמוטו הוא איך לשמוח".

 

והנה מתכון לסלט קיסר של דבי מצקין:

 

צילום: פנינה וולנסקי

 

מצרכים:

2 ראשי חסה ערבית

1 צנצנת אנשובי ללא שמן

1 חלמון

3 שיני שום

4 כפות גבינת פרמז'ן מגורדת

2 כפות מיץ לימון

1 כף רוטב ורצ'סטר

1 כפית פלפל שחור גרוס

1/2 כוס שמן קנולה

כוס קרוטונים

 

ההכנה:

1. שוטפים את עלי החסה היטב ומפרידים את העלים.

2. קורעים את העלים בלי למעוך את החסה ומכניסים לקערה.

3. שופכים על החסה את הקרוטונים.

4. מערבבים את כל שאר החומרים בבלנדר עד לקבלת מרקם אחיד, יוצקים על הסלט ומערבבים.

 

ממנהלת לשכת סמנכ"ל לבלוגרית אפייה מצליחה

דברים שלמדתי מאמי, רות סירקיס

עמליה ארגמן-ברנע: לא רק ספר בישול, ספר על אמהות

מלכת המטבח: החיים החדשים של אהובה אלפרון

לאכול, להתארח, להתאהב: הבשלניות שמארחות בביתן

 

הצטרפו לקהילת האוכל של מוטק'ה

0  תגובות  אהבו

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד במגזין אוכל

לאכול בבית, להרגיש במסעדה
מגפת הקורונה הבינלאומית והמצב הלא פשוט שאנחנו מתמודדים עמו סגר רבים מאיתנו בבית, מה שהופך את החיים...
לקריאת הכתבה
אוכל גורמה ב-5 דקות
לכאורה היה לה, לאשת הקולינריה והשפית דבי מצקין (63), הכל. בת יחידה להורים אמידים, עם 11 משרתים בבית של 1,400 מ"ר...
לקריאת הכתבה
סדנאות בישול: כך לומדים היום לבשל
בעבר, כך יעידו חובבי הבישול שבינינו, למדנו את רזי המטבח במסגרת המשפחתית. המידע, הסודות והפרקטיקות הועברו...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה