על חשיבות התחביבים בגיל המבוגר

"עולם יקר, אני עוזב אותך בגלל שאני משועמם" ? כך כתב השחקן ג'ורג' סנדקס במכתב ההתאבדות שהותיר אחריו. ולעומתו, ביטוי רווח שסבתי נהגה להשתמש בו: "העולם מלא בכה הרבה דברים, עד שעלינו להיות מאושרים כמלכים". תפקידנו משתנה ככל שאנו מתבגרים ומזדקנים, ודברים שפעם העסיקו אותנו ? אינם חשובים עוד בעינינו. טבחים טובים משתעממים להכין עוד פנקייק, כשם ששחקנים לא יבצעו את תפקידם על הבמה שוב ושוב באותה צורה. פעילויות שדרשו פרטנרים או יותר כוח מאשר יש לנו כעת ? שוב אינן עבורנו. אבל לא משנה מה גילנו, תמיד נוכל למצוא עניין חדש בחיים. עוד כתבות על תחביבים

הסבים מלמדים את הנכדים אוריגמי



התענוג שבאלבומי הדבקה



כל מה שרציתם לדעת על השכלת מבוגרים וחוגיהעשרת ידע



התמודדות המבוגרים עם מציאות משתנה



קסם הסחלב: הפרח שהפך למאניה של אספנים



תיעוד סיפור חיים: איך עושים את זה נכון



סופר-סבא גולש (באינטרנט)

קחו כדוגמא את אמא מוזס, שהחלה לצייר בגיל 76. היום נמכרים ציוריה בעשרות אלפים. היא סיפרה כי החלה בתחביב החדש לאחר שסבלה מארטריטיס בידיה ולכן לא היתה מסוגלת יותר להמשיך ולרקום. אם היא יכלה ? ודאי גם רבים מכם יכולים. צבעי מים או אקריליק, גואש או פסטל ? הכל הולך בתור התחלה (לא צבעי שמן). אלה מתייבשים בקלות ועושים פחות בלגאן. שיעורי ציור ניתנים בכל מתנ"ס, מוזיאון, במועדוניות של העיריה, או בחוגים פרטיים. צריך רק לחפש. חברה אחת שלי, היום כמעט בת 90, החלה לצייר סתם להנאתה. כשנכדיה סיפרו לה כי אפשר למכור ציורים דרך אתר eBay ? היא ניסתה, וגילתה להפתעתה כי להרבה גולשים יש עניין בנופים שציירה. רעיון מצויין נוסף הוא ספר זכרונות עבור בני משפחתכם. החיים בעידנים פשוטים ותמימים יותר, כשהקצב היה איטי הרבה יותר והאינטרנט, הטלפון הסלולרי (או טלפון בכלל), הטלוויזיה ויתר אביזרים שהיום כל כך ברורים לא היו קיימים עדיין ? כל אלה יעניינו מאוד את הנכדים. מה דעתכם על כך שהם אינם יודעים כלל כיצד משתמשים בטלפון חוגה? או שלא שמעו מעודם על פתיליה? או על עששית נפט? כל מה שאתם צריכים לעשות זה להיזכר איך זה היה, מה עשיתם אז, מה לבשתם, מה אמרתם, באיזה משחקים שיחקתם, לאן טיילתם, עם מה נסעתם, למה קיוויתם, איזה עולם ראיתם בעיני רוחכם? הסבירו את תנאי החיים אז, תארו רגעים מרגשים (או כואבים), ספרו על אורח החיים של ילדים בתקופות ההן. אם אינכם בטוחים בדרך כתיבתכם ? תוכלו להקליט את הסיפורים (טייפ ? עוד מכשיר שלא היה) ולאפשר לילדים או לנכדים לעבד אותם. תוכלו גם לקחת קורסים בכתיבה ? יש הרבה חוגים המיועדים לכך. והמחשב? אם תתקרבו אליו, ואל האינטרנט שבתוכו, תגלו עולמות מדהימים ונפלאים המותאמים בדיוק עבורכם. בלי צורך לזוז מהבית (אם אתם מתקשים בתנועה), עם שפע ידידים סביב הגלובוס, וכמובן ? אפשרות יצירת קשר עם הנכדים בדרך שבה הם מבינים. ותתפלאו כמה דברים המתאימים לכם תגלו בו, כאילו נברא עבורכם. מתכונים, תצלומים, ספרים, נוסטלגיה, היסטוריה, משחקים, שעשועונים, חדשות, שירים של פעם, סיפורים של פעם עם האנשים של פעם, בריאות ובילוי, פנאי ותרבות ? הכל נמצא שם, רק צריך לאסוף. אם אתם מאלה שטרם עשו את הצעד ה"נועז" לקראת המחשב ? תוכלו למצוא בעמוד הבית של אתר זה שפע הצעות לקורסי מחשב ואינטרנט. תוכלו גם לשלוח לנו מכתב לגבי אזור מגוריכם ואנחנו ננסה למצוא לכם קורס מתאים. ואם מעגל החברים שלכם הצטמצם ? זה הזמן להרחיבו. כולנו באותה הסירה. קשרים חברתיים חיוניים בגיל המבוגר, הן משום שהם מספקים עניין ואתגר לחיים ורצון לקום בבוקר (במקום השיעמום שבגללו התאבד סנדרס), הן משום שהם מסייעים לפיתוח החשיבה, לשיפור התדמית העצמית, למציאת משען וסיוע, לצחוקים ולחלוקת הנטל, וכמובן ? ליציאה לבילויים ולמשחק. ברוב הרשויות המקומיות ידאגו לכם להסעה למרכזי היום אם אתם מוגבלים בתנועה. כשתגיעו לשם ? תמצאו ממילא שפע תחביבים ועיסוקים, עד שלא תרצו לחזור הביתה.


ידידה אחרת שלי, בשנות ה-80 שלה, החלה לשחק ברידג' לפני כמה שנים במועדון גמלאים. היא התקדמה כה יפה במשחק, עד שהיום אינה יכולה להחמיץ בשום אופן את שלושת המפגשים השבועיים, ומעבר להם ? את מפגשי ההמשך עם חבריה אוהבי הברידג' גם בבתים. כך יצרה לה קבוצת חברים חדשה, היא מאמנת את המוח, צוחקת הרבה, ומקווה לנצח כל פעם מחדש... יש בשביל מה לקום בבוקר. ואם אינכם מוגבלים בתנועה ? זה בדיוק הזמן להיזכר בכל הדברים שפעם רציתם לעשות (או חלמתם), אבל לא היה לכם זמן, או שהייתם עסוקים בגידול הילדים. עכשיו, כשהזמן (וגם יותר כסף) בידיכם ? תוכלו לגלות את התחביבים ההם. החל ממצנחי רחיפה (סבתא אחת בת 83 עושה זאת כל שבוע, אז גם אתם יכולים), רכיבה על אופניים (אפשרי בקבוצות רכיבה או עם המשפחה בשבתות ובחגים), טניס, בדמינגטון, או כל דבר אחר. סבתא אחרת מטפסת על הרים, וכך הלאה. רק תבדקו סביבכם ? ותגלו עולם עצום ומפתיע. ואם אתם בכל זאת טוענים שאין לכם אנרגיה כדי להשתתף בכל הפעילויות האלה, ייתכן שאתם פשוט סובלים מדיכאון. במקרה זה כדאי ללכת להיבדק אצל הרופא, ולקבל תרופה שלעיתים מחוללת נפלאות (כן, גם פרוזאק). התופעה נפוצה הרבה יותר ממה שאתם חושבים בקרב בני גילכם, גם אם הם מנסים להסתיר זאת. כדי להגיע לתחביבים שישנו את חייכם ? יש לעשות צעד ראשון ולצאת מהמעגל החונק או המגביל אתכם כיום. לפי עיקרון הביצה והתרנגולת ? ברגע שתגיעו למרכז יום/מועדון/חוג ותפגשו אנשים חדשים, תגלו כי רבים מהם התנסו באותה בעיה שעליה אתם מספרים. אינכם לבד, ועדיף שתהיו ביחד גם כדי לחלוק את הצרות וגם כדי להשתתף בתחביב. מדי פעם עורכים תערוכה משותפת, וזה כייף אמיתי. ציורים, פסלים, צביעת חלונות, ריקמה, עיצוב ? הכל הולך. ואם זה היה תלוי בי - הייתי הופכת את התחביב בגיל המבוגר לחובה ממלכתית. אלא שכל העניין בתחביב זה שהוא בא מכייף. הביאו על עצמכם את הכייף - אתם ראויים לו.