עצי פרי: נהנים מהפירות

לשאלה האם יש לחזור ולנטוע בצורה יזומה את הכרמל במקום לתת לו להתאושש בעצמו, יש יותר מתשובה אחת. תלוי את מי שואלים. כשמדובר על נטיעת עצים בכל הקשר אחר, אין שאלה. נטיעות הן פעולה ברוכה, ובכל ט"ו בשבט יש לנו הזדמנות להיזכר מחדש בכך שעצים מספקים חמצן, צל וקרירות, ריח טוב, פירות והרבה יופי. אם יש לכם שטח אדמה סביב הבית תוכלו לגדל עצים וליהנות מקרוב מהצל, מהפריחה, מהפרי ומצבעי השלכת. אם לא, תמיד תוכלו לסור לגן הציבורי או לחורשה הקרובה או לגדל עצים ננסיים במרפסת. לדברי אלון יד-שלום ממשתלות וונדי, אחד הגורמים החשובים שיש לקחת בחשבון כשבאים לנטוע עצים בחצר הוא מבנה השורשים שלהם. "בגלל צנרת הביוב בחצר, לא ניטע שם עצים שעלולים 'לתקוף' את המערכת בשורשיהם כמו פיקוס, אקליפטוס או דולב. עדיף לבחור בעצים עם שורש 'שיפודי', כזה שיורד למטה ולא מתפשט לצדדים". עכשיו הגיע הזמן להגדיר את הציפיות שלנו מעצי החצר, והן יכולות לכלול צל או הסתרה, וגם פירות. "לגבי עצי הנוי, הבחירה תלויה באזור המגורים. באזור ההר, למשל, לא כדאי לנטוע צאלון, אבל באזורים חמים, זה עץ יפה שרואים אותו הרבה. יש גם עצי נוי שמתאימים לכל מקום, כמו הסיגלון עם פריחה סגולה, הקופניופסיס, הקרבל לביד, הקלורוטריה, שהם עצים יפהפיים לגינה, ירוקי עד ומצלים ולא גדולים מדי. מבחינת החיסכון במים, עדיף לבחור בעצים ארצישראליים, אבל לכל העצים שהזכרתי יש דרישות מים צנועות, ואחרי שלוש-ארבע שנים הם לא זקוקים להשקיה". עם כל הכבוד לעצי הנוי, את השלווה התנ"כית של "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", יספקו רק עצי פרי. זאת בנוסף לאספקה שוטפת של פירות אורגניים לנו ולכל מכרינו וחומר גלם בשפע לריבות, ללפתנים ולעוגות. עץ הפרי האולטימטיבי, לדעתו של יד-שלום, הוא הלימון. "זה אחד מעצי הפרי הראשונים שהייתי נוטע בגינה. הוא תמיד שימושי, הוא ירוק עד, יש לו פריחה ריחנית והוא נותן פרי כל השנה". אבל אם יש שטח, אין סיבה להסתפק רק בלימון. אפשר לטעת גם גפן, תאנה, משמש, שזיף, שסק, מנגו וכמובן עצי הדר נוספים, ולהקים לנו בוסתן קטן. עונת השתילה איננה מוגבלת. לדברי יד-שלום, איכות העצים מאפשרת כיום לנטוע אותם בכל ימות השנה. "ט"ו בשבט הוא חג יפה שמחבר מסורת עם שתילה", הוא אומר, "אבל למעשה ניתן לשתול בכל זמן אחר". אחרי שבחרנו את העצים, הגיע העת לשתול. "את העצים עדיף למקם באזורים של שמש מלאה ברוב שעות היום. אם יש באדמה שיירי בניין, צריך לחפור בור של לפחות 70 סמ"ק, לנקות אותו מפסולת ולהכניס אדמת חמרה מועשרת בקומפוסט. את הנטע טומנים בגובה שבו היה שתול בעציץ, מכסים ומשאירים גומה להשקיה. משקים ב-15 ליטר מים או עד שהאדמה רווייה. בעונה הנוכחית יש להשקות את העץ הצעיר לאחר מכן פעמיים בשבוע בתקופה הראשונה, כעשרה ליטרים בכל פעם. אם שותלים בקיץ, משקים כל יומיים". את העץ שגדל יש לגזום ולעצב. "הגיזום נעשה לפי הצורך. אם לא רוצים עץ גבוה מדי, נוריד את הצמרת, ובכל מקרה יש להתייחס למבנה העץ. הגיזום מעודד את הצימוח ומעצב את נוף העץ. בעץ פרי חשוב לגזום ולדלל ענפים, כך שהשמש תגיע לכל חלקיו ותעודד את פריחת הפרחים. חשוב בעצים האלה גם לעצב כך שתהיה גישה נוחה לכל חלקי העץ כדי לאפשר את הקטיף". בניגוד לעצי הנוי, שכמעט ואינם סובלים ממזיקים (מלבד הערבה הבוכייה), עצי פרי, ובעיקר הפירות הצומחים עליהם, מועדים לפגיעתם הרעה. "האויב הגדול של העצים הנשירים, כמו משמש, שזיף, אפרסק או תפוח, הוא זבוב הים התיכון. כדי להימנע מריסוס ולקבל פירות אורגניים, מומלץ לכסות את העץ ברשת. הזמן הנכון לכיסוי הוא כשהפירות מגיעים לשליש מגודלם הסופי. בעץ קטן ומעוט פירות ניתן לכסות כל פרי בשקית נייר. גם את הגפן עדיף לכסות ברשת או בשקיות נגד מזיק בשם עש האשכול. נגד הקימחון התוקף את הגפן, מרססים בגופרית, שהוא חומר חצי ידידותי לסביבה". אם אין גינה, גם המרפסת שלכם תצלח לגידול עצים ואפילו להקמת בוסתן בזעיר אנפין. העצים חייבים כמובן להיות ננסיים, כאלה שניתן לגדל בתוך מכלים גדולים (אחרי שבדקתם את עמידות המרפסת למשקל חורג), בגודל של לפחות חמישה ליטרים, המחוברים למערכת השקיה. העצים הננסיים המוכרים ביותר הם ההדרים המוקטנים, הקומקווט (תפוזון סיני), הלימקווט (לימון ננסי) והקלמונדין. ממשפחת ההדסיים אפשר למצוא בתחום הננסיים את הגויאבה התותית, שנותנת פרי קטן ונטול הריח האופייני לגויאבה, ואת הפיטנגו בעל הפרי הקטן והאדום (המומלץ הוא זן גיתית, שפריו גדול ומתוק יותר). מלבדם יש גם זית ננסי, ברכיכיטון ננסי ועצי בונסאי למיניהם. אז ט"ו בשבט או לא, הצטיידו ברון בלב ואת ביד וצאו לשתול.
עוד על גינון:

חדש במוטק'ה: קהילת גינון

רקפות: טיפול פשוט, תוצאה מרהיבה

גינה להשכיר: גם אם אתם גרים בעיר

גינה פורחת וחסכונית במים

בונסאי: לגדל עץ בעציץ

לקהילת הגינון של מוטק'ה:

לחצו