פגיעה מינית בגיל 60+: מסירים את הטאבו

כשחושבים על מיניות, הגיל השלישי הוא לא בדיוק הקונוטציה שקופצת לראש. כשמדברים על פגיעות מיניות קיים עוד יותר טאבו בכל הקשור לגיל. גל ME TOO המבורך אמנם הביא עמו וידויים אמיצים של נשים שהוטרדו ונפגעו מינית, אבל נדמה שאלה עצרו בחתך גיל מסוים. ב-2016 יצאנו כאן במוטק'ה בפרויקט נרחב שכלל עדויות כנות של נשים מבוגרות, שחשפו את ההטרדות המיניות שעברו בצעירותן. מחקר חדש שנערך בימים אלה באוניברסיטת חיפה (הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות) מבקש לא רק להשמיע את קולן של נשים מבוגרות שעברו פגיעה מינית בעבר, אלא גם את קולן של בנות 60+ שחוות פגיעה מינית בזקנתן, לשפוך אור על התופעה ולהסיר את מחסום ההשתקה.

את המחקר, שכותרתו "לשבור את הטאבו: פגיעות מיניות בקרב נשים זקנות כתופעה רבת פנים - לעבר מודל תיאורטי מעוגן בנתונים", מנהלות החוקרות פרופ' טובה בנד וינטרשטיין ופרופ' הדס גולדבלט. "המחקר נולד בעקבות מחקרים קודמים שערכה פרופ' בנד וינטרשטיין על התעללות בנשים זקנות, וממחקרים שערכה פרופ' גולדבלט במשך שנים בנושא אלימות במשפחה, מתוך ההבנה שיש תחום שיכול לעמוד בפני עצמו מבחינת המאפיינים שלו, והוא התעללות מינית בנשים זקנות", מסבירה לנו ד"ר דברת הראל, מרכזת המחקר. "התגבשה ההבנה שצריך לצאת במחקר גדול בנושא".

המחקר, שזכה במענק של הקרן הלאומית למדע (ISF), מחולק לשני חלקים עיקריים: הראשון, בו לקחה חלק ד"ר שגית לב, כולל ראיונות עומק עם אנשי מקצוע כעובדים סוציאליים, רופאים, אחים ואחיות, הפוגשים מתוקף תפקידם פגיעות מיניות בנשים מבוגרות. החלק השני בנוי מראיונות עומק עם הנשים עצמן. "במובן הזה מדובר במחקר פורץ דרך, כי זה משהו שעוד לא נעשה בעולם", אומרת הראל.

אחת התובנות שעלו מעדויות הנשים, לדברי הראל, היא הפגיעה בהקשר הבין-דורי. "כך למשל האישה יכולה להיפגע מינית על ידי בן זוגה, וגם ילדיה ונכדיה עלולים להיפגע מעצם היותם עדים לסיטואציה. במעגל הפוגעים, נכדים עלולים להיות גם אלה שפוגעים מינית בסבתם, ויש גם חתנים שפוגעים מינית", מסבירה הראל.

"מי יפגע בה, היא זקנה"

"קשה לנו כחברה להכיל את הקשר בין פגיעה מינית לזקנה". צילום אילוסטרציה: Shutterstock

אילו עוד מאפיינים מייחדים את הפגיעות המיניות בגיל המבוגר?

"כשנשים מזדקנות עולה רמת התלות שלהן בסביבה, וכך יש גם מטפלים שעלולים לנצל את מצבה של האישה הזקנה ולפגוע בה. לפעמים זה המטפל שהגיע בכלל לטפל בבעלה אבל פוגע בה מינית. לפעמים אלה שכנים או מכרים אחרים שמנצלים את העובדה שהיא פחות יכולה להגן על עצמה, ויש גם נשים שנפגעות כתוצאה מתהליכי הזדקנות במוסדות – על ידי אנשי צוות שפגעו בהן, דיירים אחרים או בני משפחותיהם. למעשה האישה הזקנה חשופה לפגיעות גדולות יותר מצד אחד, ולעוד עיניים בוחנות שמגדירות עוד יותר את הפגיעות שלה מהצד האחר".

כולנו מכירים את האשמה הנלוזה "למה לא התלוננת", המאשימה את הקורבן בכך שלא התלוננה מיד לאחר המעשה. ואם למרבה הצער נפגעות תקיפה מינית בגיל צעיר חשות פעמים רבות אשמה ובושה, הרי שבגיל מבוגר הטאבו החברתי הקיים בנושא מעצים את השתיקה.

"גם כשאישה זקנה כבר רוצה לפנות לעזרה על ההתעלות המינית שעברה, היא עלולה להיתקל בתגובה גילנית", מאשרת הראל. "תגובות כמו 'מי יפגע בה, היא זקנה', או 'היא כבר מבולבלת, היא ממציאה'. זה מתחיל מזה שאנחנו כחברה לא יכולים להכיל את הקשר בין פגיעה מינית לזקנה".

הראל מספרת על מקרה מצער הממחיש זאת היטב: "כבר היינו עדים למקרה בו אישה זקנה הגיעה למיון בית החולים עם חבלה בעקבות פגיעה מינית שעברה, והצוות הרפואי אפילו לא חשב על עניין של פגיעה מינית. חשבו שהיא נפלה וכל מיני דברים אחרים. יש פה אפליה כפולה – גם גילנית וגם מגדרית".

פגיעות מיניות בגיל 60+: תופעה לא מדווחת

רק 0.04-1.2 אחוזים מהפגיעות המיניות בגיל המבוגר מדווחות. "התופעה גדולה בהרבה". צילום אילוסטרציה: Shutterstock

לדבריה, תובנה נוספת שעלתה במהלך המחקר היא שיש מספר חסמים שמונעים את חשיפת התופעה וקבלת תמונה מהימנה על היקפה. "פגיעה מינית אצל נשים זקנות מאופיינת בתת-דיווח, המוסבר על ידי אותם חסמים", אומרת הראל.

במחקר נמצא, כי אחד החסמים הוא ההבניה החברתית, המגלמת תפיסות חברתיות וגילנות. חסמים נוספים קשורים לעמדה הרגשית מול התופעה. "קשה לנו לדבר על פגיעות מיניות בנשים זקנות, להאמין שזה קיים. זה מעורר בנו רגשות מאד קשים של בושה", אומרת הראל. "חסם נוסף הוא חשש לפתוח נושאים מאד כואבים וקשים ולהכאיב לנשים עוד יותר, ואולי לגרום איזשהו נזק. לכן לפעמים, מתוך רצון להגן ולשמור עליהן, אנשי המקצוע בעצמם מעדיפים לא לפתוח את הנושא. מה שמעניין זה שאותם חסמים פועלים הן אצל הנפגעות והן אצל אנשי המקצוע, וביחד הדבר יוצר קשר של שתיקה והשתקה מתוך כוחות חזקים שפועלים שם".

ומה קורה בעולם?

"מבחינת שכיחות התופעה המדווחת, ממספר מחקרים שונים בעולם מדברים על 0.04-1.2 אחוזים. ההערכה היא שגם בארץ אלה הנתונים, אבל קיימת תמימות דעים בין החוקרים שהתופעה גדולה בהרבה ופשוט לא מדווחת. לעיתים אלה נשים שנפגעו בגיל צעיר, כבר בילדותן, ואותה טראומה הובילה אותן לפגיעות נוספות בבגרותן, למשל על ידי בני זוג אלימים. לעומתן יש נשים שאצלן הפגיעה המינית התחילה עם הנישואים, כאשר אותו בן זוג אלים ממשיך לפגוע מינית גם בזקנה".

ופה אולי נשבר עוד טאבו: קשישים נתפסים בחברה כחלשים. קשה לנו לא רק להכיל אישה קשישה שנפגעה מינית, אלא גם גבר קשיש שפגע מינית.

"זה מאוד נכון. למחקר שלנו התראיינו נשים מגיל הזקנה, מאזור גיל 60, כשהכי מבוגרת שהתראיינה בת 83. בן זוגה שממנו הגיעה הפגיעה המינית בן 93. יש גם נשים שהפגיעה המינית בהן מגיעה מבן זוג שחלה בדמנציה שמסירה עכבות. אנחנו פוגשות את זה הרבה מאד וזה מאד לא מדובר. לפעמים הנשים עצמן מתביישות לספר, ומתוך כבוד לבן הזוג - שיכול להיות שהיה ביניהם קשר מצוין לפני כן – מעדיפות לשתוק. לפעמים הן חושבות שממילא אין מה לעשות עם זה".

"גם נשים זקנות יכולות לסבול מהפצת תמונות מיניות באינטרנט"

פגיעה מינית דרך זירת האינטרנט לא שמורה רק לצעירות. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

ויש עוד ערוץ שבו נשים בגיל השלישי עלולות להיפגע מינית - זירת האינטרנט וההיכרויות אולי מזוהה יותר עם צעירים, אבל קיימת ובועטת בהחלט גם בקרב מבוגרים. וגם שם, בדיוק כמו שצעירות עלולות להיפגע מינית, גם המבוגרות עלולות. "נשים בנות 60 פלוס נמצאות היום באינטרנט, וחלקן גרושות או אלמנות שרוצות לממש את עצמן בזוגיות חדשה", אומרת הראל. "יש הרבה דברים טובים שמתרחשים דרך אתרי היכרויות, ויש לצערנו גם סיפורי אחרים, ונשים בגיל הזקנה נפגעות מינית גם בעקבות היכרויות דרך האינטרנט. פגשנו גם סיפורים של נשים זקנות שתמונות או סרטונים שלהן באקט מיני הופצו ברשת. אם פעם חשבנו שאלה פגיעות ששמורות לצעירות, אנחנו מבינים היום שאישה יכולה להיפגע מינית בכל מהלך חייה, בכל מקום".

מה מטרת המחקר?

"המטרה שלנו בראש ובראשונה היא להעלות את המודעות - בקרב אנשי המקצוע, גורמי הרווחה והצוותים הרפואיים, המשטרה ואנשי האקדמיה והמחקר. במקביל להתקדמות המחקר אנחנו מעבירות הרבה מאד הרצאות לאנשי מקצוע, כדי להשמיע באמת את הקול של הנשים הללו. אנחנו מנסות להעלות את המודעות גם בקרב הנשים עצמן – למשל בקבוצות תמיכה של בנות זוג לחולי דמנציה.

"בנוסף, אנחנו מפתחות כלים לאיתור וזיהוי של פגיעה מינית בזקנה, בשיתוף עם ועדת ההיגוי שלנו. אנחנו מקדמות את כל הנושא שקשור לתוכניות התערבות וסיוע לאותן נשים. דרך כל זה אנחנו מקוות לתרום להפחתת התופעה ולעזרה לנשים. אנחנו רוצות גם להשפיע על מדיניות בכל מה שקשור לאכיפה בתחום".

איך מתבטאת העזרה לנשים שנפגעו מינית בגיל מבוגר?

"יש נשות מקצוע שבאמת יודעות להתגבר על אותם חסמים שמקשים עליהן להתמודד עם הנושא, ומסייעות להן לקבל החלטות איך לשפר את החיים שלהן. חלק מהרצון שלנו להוריד את מסך הגילנות זה ההבנה שגם בגיל זקנה אישה יכולה לשפר את החיים שלה ולעשות שינוי, וחלק מהעניין זה לעזור לה להבין את מיצוי הזכויות שלה, למה היא זכאית, להשתמש בכל מה שקיים לרשותה בקהילה ולקבל החלטה שבאמת תעזור לה - ויש נשים שבהחלט עושות שינוי גם בגיל מאד מאד מבוגר. בוודאי שעוזרים לה גם בכל הקשור לתמיכה נפשית, כדי לקבל באמת את הכוח לעשות שינוי. אין ספק שזה יותר מאתגר בגיל זקנה".

כאמור, נדבך מרכזי וחשוב במחקר הוא ראיונות העומק עם נשים בנות 60 פלוס שעברו פגיעה מינית, ובימים אלה אוספות החוקרות עוד ועוד עדויות למחקר. "אנחנו מגלות שאותן נשים שנפגשו איתנו סיכמו את המפגש כצעד מאד חשוב בחייהן, אולי אפילו מכונן, כי לפעמים זה היה המקום הראשון שהן סיפרו על הפגיעה שעברו, ובעקבות הריאיון הן הלכו לטיפול וביצעו שינוי כלשהו, או לפחות הרגישו הקלה גדולה", אומרת הראל.

היא מבקשת להדגיש כי הראיונות מתקיימים באווירה מאד נעימה ותוך שמירה על אנונימיות ופרטיות המרואיינות. במקרים מסוימים אפשר לבצע ראיונות טלפוניים. משך הריאיונות כשעה וחצי, והם מתבצעים על ידי החוקרות.

נשים שחוו בעבר או חוות כיום בחייהן פגיעה מינית, ומעוניינות להתראיין ולתרום למחקר החשוב, מוזמנות ליצור קשר עם ד"ר דברת הראל, מרכזת המחקר, בטלפון: 054-6609627.

למה לא התלוננתי? נשים מעל 50 משיבות אש

ממשיכות לדבר: הסיפורים של גולשות מוטק'ה שחוו הטרדה ותקיפה מינית

הקלות הבלתי נסבלת של עבירות המין

לשרוד ולא לשכוח: לשקם את החיים אחרי אונס