חולה ותמיכה

שלום רב,

כדאי לקרוא את פרשת השבוע שנכתבה על ידי יצחק וולסטר בקהילה "דילמות במשפחה". 

זו תשובתי:

תודה יצחק היקר שהעלית את הפרשה הזו, הנוגעת מאד לדילמות במשפחה.
משפחות רבות מתפרקות ונשברות כשיש אדם חולה בתוכה. לא כל אחד בנוי באישיותו לדאוג לחולה ואם מדובר במחלה כרונית קשה, פיזית או נפשית, הרי שמשך הזמן של הטיפול הוא רב וקשה ביותר.
אין תשובה אחת לדילמה שאתה מעלה כאן. בכל מקרה חשוב מאד שתהיה עזרה מסיבית גם לחולה וגם למטפל.
המטפל, נשחק מאד וסופו של דבר שאינו מסוגל עוד לעזור ביעילות לחולה.
המטפל בעצמו זקוק לתמיכה, לאוזן קשבת, להבנה שגם לו יש צרכים ויכולות מוגבלות שונות.
יש הבדל גדול בין נידוי החולה מהחברה, או העברתו למקום ששם הטיפול יהיה טוב יותר, גם לחולה וגם למשפחתו.
המשפחה היא מקור הכוח לחולה וכשאין אפשרות להביא עזרה נוספת בבית, אם נזקקים להעביר את החולה למוסד על המשפחה לבקר בקביעות את החולה. לעודד אותו, לתמוך בו. אדם חולה אינו מאבד את הרגשות, גם אם,לעתים, נראה שהוא מרוחק. מגע יד, ליטוף, חיוך ותשומת לב הם חלק נכבד מהחלמתו של החולה או מהתמודדותו עם המחלה.