"חד מחדש" - על השחזת סכינים ב - 2025 - והגיל השלישי

כשראיתי את המיזם של קרן ודני להשחזת סכינים, הרמתי גבה.

מי משחיז סכינים בימינו?

מיד קפץ לי השיר של יונה עטרי ויוסי בנאי " יש חור בדלי".

ולמי שלא זוכר אעשה כאן ספוילר. יוסי מתלונן שיש חור בדלי ויונה נותנת לו עצות איך לסתום את החור. כשהיא מגיעה לכך שהגרזן קהה ולא יכול לחתוך את הקש לאורך הרצוי כדי לסתום את החור, היא שולחת את יוסי להשחיז אותו באבן משחזת. 

יוסי מתלונן שהאבן יבשה ולכן לא ניתן להשחיז, והסוף... נזכרתם? 

לינק לשמיעת השיר במקורו ביוטיוב כאן.

עכשיו באים קרן, הבת של השכנים שלי, ובעלה דני, מסעדן תל אביבי לשעבר, שמוכר לי מהמטעמים שמכין לארועים משפחתיים שזולגים לשכנים, ומזמינים אותי להשחיז אצלם סכינים במכשור מודרני. 

מי צריך להשחיז סכינים? הסכינים של הסטייקים לא חותכים? זורקים אותם וקונים חדשים. מחייכת קרן ומסבירה לי ששפים משתמשים בסכינים מקצועיים יקרים והם קהל היעד הראשון, כך גם מפעלי מזון, תפירה ועוד.

ומה עם הקהל הרחב? אנחנו למשל? 

זה נכון שהכי פשוט זה לקנות סכינים חדשים ולא להשחיז, אבל זה לא מה שאנחנו עושים. נכון?

אנחנו לא אוכלים הרבה סטייקים, אבל כשחוטאים עם סטייקים פעם ב… הסכינים העתיקים שלנו לא מתמודדים עם הסטייקים בקלות. הם כבר לא זוכרים מתי עבדו באמת. 

שלא לדבר על הסכין הענק שעלה לי הון לפני מי זוכר כמה שנים ומשמש אותי לכל דבר, מקילוף של תפוח עץ או בצל ועד לחיתוך של העוף. 

נכון, גם לי יש "אבן משחזת" מפלסטיק שנקנתה במשך השנים, ומצילה אותי כשהסכין מסרב פקודה... ונכון שעד היום לא היו תלונות. אבל...

החלטתי לבדוק את המיזם כדי שאוכל לספר לכם. 

בחרתי ארבע סכינים מתוך שישיית סכיני הסטייקים. (צריך להשאיר שניים לא מושחזים כדי להשוות אחר כך, לא כן?) הוספתי להם את הסכין הענקית היקרה לי ואת מספרי העוף שגם איתם אני נלחמת כל פעם כדי שיחתכו את מה שהם נועדו לחתוך. מלאתי את כל הנדרש באפליקציה הידידותית שקבלתי, והזמנתי איסוף מהבית ליום רביעי. 

ביום שלישי קבלתי בווטסאפ תזכורת, וטוב שכך, שכן הסכינים כבר ממש פרחו מזכרוני. 

ביום רביעי, בשעה היעודה, קבלתי הודעה על כך שבעוד חצי שעה יגיע האיסוף והוא כנראה הגיע, כי כשחזרתי הביתה, הרי לא חשבתם שאני אשב ואחכה לו, הסכינים לא היו במקום שהשארתי אותם. 

לפני שנעבור לבדיקת חדותם של הסכינים לאחר ההשחזה, הרשו לי לשתף אתכם בתגובות המשפחה, שהמובילה שבהן היתה: 

ארבעים שקל להשחזה של סכין? לא פשוט יותר לקנות חדש? פריירית!

אז בטח שיותר פשוט. אבל מי קונה בגיל שבעים סכינים חדשים לסטייקים? 

מי בגילינו מרשה לעצמו להכריז שאוכל כולסטרול בתוך בשר אדום? 

מי בכלל זוכר שיש סכינים לסטייקים כשהסטייק כבר מגיע לשולחן? 

התגברתי על כל הבדיחות והציניות וחיכיתי בכליון עיניים וחייך לשובם של הסכינים המחודדים. 

והם הגיעו!

עכשיו בעלי כבר נזהר כשהוא צוחק עלי, כי עם הסכין הגדול המושחז, חייו בסכנה!

בקיצור, צחוק בצד, אם שכנעתי אתכם שאפשר להשחיז סכינים, גם בבית שאיננו מצוייד בסכיני שף, אתם מוזמנים לחפש אותם בגוגול "חד מחדש" או להקליק כאן.

ועכשיו, חמש דקות של חיוך, ביצוע חדש לשירו של דן אלמגור, "יש חור בדלי", יונה עטרי עם דרור קרן, שווה להקשיב עד הסוף, הקליקו כאן