שירים של המשורר בלפור חקק

גלות סבי היו לו בגדי כהונה שקופים ורקמה לו אימו בדש הכותנת הכחולה פסי זהב יפיפיים וחקקה לו את שמו בעונג באותיות של כסף, אור מזוקק סבא שלי, מורד בן רפאל חקק ועלה סבי כאברהם מאור ומאותה ארץ על פי אותו דבור עלו עלה אל אותה אדמת מולדת ולא היה לו עוד הכותנת הנחמדת ואבדה לו השררה אבל, נגה פניו ונשחט הזהב בשווקים, רכל סבי מכר את אוצרותיו בגדים בלים, מרכולת אכזב לשונו כבדה, נביא זעם סבא שלי מלך עצוב נולד בבגדי משי ורקמה בבגדי חמודות כאשר עלה אל הארץ נשחתו בגדיו, נשחת הודו רק במותו הלבישוהו תכריך כעטרת טלית שקיבל מאבין, טלית ירושה חקוקה בתכלת אותיות של קדושה ולאורך הטלית דמיתי לראות פסי זהב יפים. אור מזוקק סבא שלי, מורד בן רפאל חקק (בלפור חקק) הדור של אבא הדור של אבא הלך לעולמו הוא זכור לטוב הדור של אבא פרץ לעולמי קמוץ כאגרוף שיירה הם הלכו לפניי בתוך המראות והם תלו כנורותיהם על הנהרות והם תלו את כנורותיהם על ערבים הם נשאו יבבת הרוח כאבים נשאו משא הירושה דור על דורות הדור של אבא בא אל מחבורותיי שיירה ארוכה צעקה לי באובות הם שאבו עמוסי תקוות הם שאבו לארץ אבות הם באו יחידים ורבבות הוכו עד עפר גם כתרם נפל כאבק רחובות כנורותיהם שנותרו על ערבים טבעו בבים. (בלפור חקק) נציב זיכרון כשהייתי ילד הלכתי ברחובות הבטתי לאחור לבקש את אמי לחפש את ידו של אבי ואמרו לי אנשים מבקשי טובתי אל תביט עוד לאחור לך תמיד לפנים אל תביט לאחוז בעבר פן תהיה ניצב מלח ניצב זיכרון על נהרות בבל והמורה למולדת אמר בקול לבבי לשכוח את אמי ואת אבי ולדבר בשפתו כי כך אמר המורה הטוב בוא בני ! מחוק זיכרונות שטוף את ראשך במים ישראליים ויהיו ימיך זכים ובהירים עכשיו כשאני הולך לבדי ברחובי עדיין מלוים את כתפי אמי ואבי וגם אם אלך לפנים בתלם גם כששרגלי לפנים את האור גלימתי אחוזה, תפורה בגלימותם ופני מבטיי הולכים לאחור (בלפור חקק)