האם הייתה זו בגידה?
האם הייתה זו בגידה?
כשהתיישבו ליד השולחן בקפטריה של האוניברסיטה, הוא הסתכל לתוך עיניה ואמר לה:"אני לא יכול להמשיך לשוחח איתך שיחות תיאורטיות כאלו, כי אני מרגיש שאני הולך ומתאהב בך." היא צחקה ואמרה שזה חמוד, ושהיא תצטער אם זה יפריע לקשר ביניהם.
תמר הייתה תלמידת החוג למחשבת ישראל, בת 26 נשואה טרייה, והוא היה אדם בגיל העמידה, נשוי עם שלושה ילדים, חלקם כבר בשנות העשרה שלהם. שלמד איתה באותו חוג. הוא היה נשוי כבר 17 שנים, אך הנישואים שלו קרטעו כבר זמן רב, ואשתו זרקה לו מפעם לפעם שהגיע הזמן להיפרד. למרות הכול הוא היה בעל נאמן, שלא בגד באשתו אף פעם, ובנוסף הוא חשב שבנישואים אסור שיהיו סודות.
תמר הייתה נאה למראה, הייתה תלמידה מבריקה ואהבה שהבנים מסתובבים סביבה. היא מאד הרשימה אותו ברצינות שבה עסקה בלימודיה, והייתה הוא נהנה לשוחח איתה שעות בענייני רוח, אבל לא חש כלפיה משיכה מינית, ואף פעם לא נגע בה. תמר שיגרה לעברו רמזים דו-משמעיים, וסיפרה לו שבעלה אף פעם לא הגביל אותה, ואחרי הנישואים היא הלכה לעבוד בבית-ספר שדה וישנה באותו חדר, עם בחור, במשך חצי שנה. מה קרה שם לא היה ברור לו, אבל הרושם שלו היה שהיא אוהבת להיות מוקפת במחזרים. הוא לא התפתה. אצלו זה היה עניין עקרוני – לא לגעת באשה נשואה וגם לא לבגוד באשתו.
תמר וגיבורנו המשיכו לבלות שעות ארוכות ביחד באוניברסיטה, הלכו לגלריה ביחד, עשו טיולים בנוף המדהים ביער שהקיף את האוניברסיטה, והוא סיפר לה על חייו, והיא סיפרה לו על חייה, והקשר הלך והתהדק.
הוא הרגיש שההתאהבות שלו בתמר הולכת ומתחזקת. בסופי שבוע, כשהיה חוזר לביתו, הרגיש שנפשו יוצאת אליה. הוא ממש היה יכול לראות בעיני רוחו את הריחוף של נשמתו טסה במרחב אליה.
מצד שני הוא הרגיש שזו מעין צרה כזו שנפלה עליו שעומדת לנפץ את חייו הקודמים לרסיסים. הוא הרגיש שעליו לשתף את אשתו במה שעובר עליו, ואכן הוא סיפר לה שהוא מאוהב בבחורה בת 26. אשתו נדהמה, אך התעשתה ואמרה שנראה איך זה יתפתח, ואולי זה יעבור לו.
עבר חודש, והוא חש שההתאהבות שלו רק הלכה והעמיקה. הוא עדיין לא נגע בתמר, אבל הסתובב איתה בגלוי ברחבי האוניברסיטה. הוא ניגש שוב לאשתו, ואמר כמתנצל: "אני עדיין מאוהב בתמר." אשתו אמרה לו: "אם-כך נתגרש!"
תוך חודש הוא נפרד מאשתו. תוך חודשיים הוא "נפרד" מתמר, שאמרה לו: "מה שהכי הפריע לי זה שלא נגעת בי אף פעם אחת".
להלל, בשנים שחלפו מאז, לא היו אף פעם רגשות על הפרשה הזו. הרי הנישואים שלהם במילא עמדו להתפרק וגרושתו הכריזה על-כך לא מעט פעמים. אפשר להגיד שהם היו כבר בשלב הסבל מהנישואים האלו. הוא גם אף פעם לא חשב שהייתה זו בגידה. א. הוא הרי לא נגע בתמר, ועל רגשות קשה לשלוט. יתר על-כן העובדה שהיה גלוי עם אשתו לגבי רגשותיו אל הבחורה ההיא, הייתה בעיניו ההוכחה שלא הייתה זו בגידה, כי לפי מושגיו, בגידה כרוכה תמיד בסוג של הונאה, דבר ש"איש כבוד" כמוהו לא היה מרשה לעצמו בשום אופן.
כשהתיישבו ליד השולחן בקפטריה של האוניברסיטה, הוא הסתכל לתוך עיניה ואמר לה:"אני לא יכול להמשיך לשוחח איתך שיחות תיאורטיות כאלו, כי אני מרגיש שאני הולך ומתאהב בך." היא צחקה ואמרה שזה חמוד, ושהיא תצטער אם זה יפריע לקשר ביניהם.
תמר הייתה תלמידת החוג למחשבת ישראל, בת 26 נשואה טרייה, והוא היה אדם בגיל העמידה, נשוי עם שלושה ילדים, חלקם כבר בשנות העשרה שלהם. שלמד איתה באותו חוג. הוא היה נשוי כבר 17 שנים, אך הנישואים שלו קרטעו כבר זמן רב, ואשתו זרקה לו מפעם לפעם שהגיע הזמן להיפרד. למרות הכול הוא היה בעל נאמן, שלא בגד באשתו אף פעם, ובנוסף הוא חשב שבנישואים אסור שיהיו סודות.
תמר הייתה נאה למראה, הייתה תלמידה מבריקה ואהבה שהבנים מסתובבים סביבה. היא מאד הרשימה אותו ברצינות שבה עסקה בלימודיה, והייתה הוא נהנה לשוחח איתה שעות בענייני רוח, אבל לא חש כלפיה משיכה מינית, ואף פעם לא נגע בה. תמר שיגרה לעברו רמזים דו-משמעיים, וסיפרה לו שבעלה אף פעם לא הגביל אותה, ואחרי הנישואים היא הלכה לעבוד בבית-ספר שדה וישנה באותו חדר, עם בחור, במשך חצי שנה. מה קרה שם לא היה ברור לו, אבל הרושם שלו היה שהיא אוהבת להיות מוקפת במחזרים. הוא לא התפתה. אצלו זה היה עניין עקרוני – לא לגעת באשה נשואה וגם לא לבגוד באשתו.
תמר וגיבורנו המשיכו לבלות שעות ארוכות ביחד באוניברסיטה, הלכו לגלריה ביחד, עשו טיולים בנוף המדהים ביער שהקיף את האוניברסיטה, והוא סיפר לה על חייו, והיא סיפרה לו על חייה, והקשר הלך והתהדק.
הוא הרגיש שההתאהבות שלו בתמר הולכת ומתחזקת. בסופי שבוע, כשהיה חוזר לביתו, הרגיש שנפשו יוצאת אליה. הוא ממש היה יכול לראות בעיני רוחו את הריחוף של נשמתו טסה במרחב אליה.
מצד שני הוא הרגיש שזו מעין צרה כזו שנפלה עליו שעומדת לנפץ את חייו הקודמים לרסיסים. הוא הרגיש שעליו לשתף את אשתו במה שעובר עליו, ואכן הוא סיפר לה שהוא מאוהב בבחורה בת 26. אשתו נדהמה, אך התעשתה ואמרה שנראה איך זה יתפתח, ואולי זה יעבור לו.
עבר חודש, והוא חש שההתאהבות שלו רק הלכה והעמיקה. הוא עדיין לא נגע בתמר, אבל הסתובב איתה בגלוי ברחבי האוניברסיטה. הוא ניגש שוב לאשתו, ואמר כמתנצל: "אני עדיין מאוהב בתמר." אשתו אמרה לו: "אם-כך נתגרש!"
תוך חודש הוא נפרד מאשתו. תוך חודשיים הוא "נפרד" מתמר, שאמרה לו: "מה שהכי הפריע לי זה שלא נגעת בי אף פעם אחת".
להלל, בשנים שחלפו מאז, לא היו אף פעם רגשות על הפרשה הזו. הרי הנישואים שלהם במילא עמדו להתפרק וגרושתו הכריזה על-כך לא מעט פעמים. אפשר להגיד שהם היו כבר בשלב הסבל מהנישואים האלו. הוא גם אף פעם לא חשב שהייתה זו בגידה. א. הוא הרי לא נגע בתמר, ועל רגשות קשה לשלוט. יתר על-כן העובדה שהיה גלוי עם אשתו לגבי רגשותיו אל הבחורה ההיא, הייתה בעיניו ההוכחה שלא הייתה זו בגידה, כי לפי מושגיו, בגידה כרוכה תמיד בסוג של הונאה, דבר ש"איש כבוד" כמוהו לא היה מרשה לעצמו בשום אופן.
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
היתה לי הפתעה נעימה לקרא כ"כ מהר את המשך סיפורך....
ואכן, הלל הישר והנאמן אינו מוליך שולל, אלא מספר לסוזנה אישתו,
את המתרחש בליבו : מספר על התאהבותו.....
נשואיהם, כמתואר, כבר עמדו על סף פרוק----ועדיין מטרידה אותו
השאלה האם היתה כאן בגידה...?!?...... קשה למצוא בימינו אלה
"אנשי כבוד'' כאלה.... (רבים אחרים ממציאים תרוצים או מספרים
כל מיני "סיפורים,..), אבל מהסיפור הכרנו כבר את הלל!!!
ועכשיו אני כבר מחכה ל- happy end............
שבת שלום לך ולב"ב מעליזה
תודה על תגובתך. כרגיל את מבינה לליבי ומחזקת אותי.
תודה ושבת שלום