ילד מתעורר.
ילד מתעורר. 24.6.17
מה זה שמח, מתפוצץ משמחה... מה קרה ילד? השתחררת? מוזר, לא?...
"תגיד ילד, מה אתה כל כך שמח?..."
ככה, לא יודע. התעוררתי, פקחתי עיניים וראיתי מבעד החלון את הבוקר משתעשע עם כדור האור... זורק אותו למעלה, ומצית את השמים בזיקוקי דינור, כמו ביום העצמאות, והיום יום שבת...
לכבוד מי הוא מאיר את השמים ככה?...
הנה, הוא שוב זורק את הכדור, הפעם לעבר העצים הרחוקים, כאילו הוא מסמן לי, "תסתכל לשם ילד, היכן שהכדור פוגע"...
מסתכל... מה יש שם? ירוק מסנוור. קשה להשאיר את העיניים פקוחות מול האור החזק... עיניים עייפות. עוצם...
שוב הוא זורק, את הכדור... "בוקר שובב, משחק איתי בתופסת"... לאן להסתכל עכשיו?
"לשם ילד, רחוק, עד כמה שאתה יכול להגיע".
מה יש שם?... אהה, רואה... זוג ציפורים, אדמדמות, בינות ענפי האקליפטוס הירוקים, מצייצות...
"תקשיב... תקשיב להן ילד, מה הן מדברות"...
מה הן אומרות?...
"הן מדברות עליך ילד. שאתה נחבא, מסתתר מאחורי ע"ה שנותיך, ומונע מהילד להשתחרר... לצאת למרחב לשחק".
שמע בוקר, עשה לי טובה, אל תתחיל איתי... לקלקל לי את הבוקר היפה הזה. תמשיך לדבר עם הילד לא איתי...
המשך שבת מהנה, נדב
הייה !ילד לא להתבגר מהר,
עשה! מעשה קונדס,
הםשך! להתנועע לשחק לרקוד.
הגיל אינו אלא מספר,
והמספר או לה לה!
בשמיים לשם נשאת מבטך ואפילו עיפת מכך, אם אינך יודע מה אתה מחפש. נדב. תתעיף
ולמה זה כך, כי בשמים אתה הכל...... ולא רק פעם אחת הכל..... כל הפעמים אתה הכל.....
אם אתה יודע זאת על השמים נדב... את מה אתה על הארץ תמצא מידית בלי הרבה לחפש
השאלה אם תאות לקבל???????
הארץ היא השתקפות השמים אל תלך רחוק מידי, זה הכל כאן על ידך ובמידי רק ההן להביט והיה אמיץ לקבל....
בהצלחה
Bella
ילד... כמו ילד, הוא סקרן, המון שאלות הוא שואל. לא תמיד התשובות ברורות ומספקות.
הבוקר, בוקר יום שבת. יפה, נעים, מבשר טובות.
תודה מירה יקרה. שבת שלום. (חיוך).
יפה. אופטימי כתבת: "הייה !ילד לא להתבגר מהר,
עשה! מעשה קונדס, הםשך! להתנועע לשחק לרקוד.
הגיל אינו אלא מספר, והמספר ...ho... la... la
נכון מיכאל ידידי. עצה טובה נתת. (חיוך).
הילד יודע מה הוא רוצה... הוא רוצה להמריא גבוה, לגעת בכוכבים.
אבל בינתיים הוא משייט על גבי ענן. כדרך מנהגם של ילדים באשר הם.
בלה היקרה. חייב לעצור כאן, ולהמשיך תשובתי מאוחר יותר, מבטיח. (חיוך).
חזרתי הביתה. (שעה 8 בערב).
כן בלה יקרה. חוזר להשלים, (הבטחתי - חיוך).
הסיפור שכתבתי הבוקר, יש בו סממנים של פרוזה עם ניחוח שירי.
לכן מותר לקורא לפרש את השיר/ הסיפורי, אל אן שהסיפור מוביל אותו/אותם.
בתגובתך הראשונה, כתבת: //בשמיים לשם נשאת מבטך ואפילו עייפת מכך, אם אינך יודע מה אתה מחפש. נדב. תתעיף// .
על זה עניתי כבר בתגובתי הראשונה: ("הילד לא מחפש... הילד יודע מה הוא רוצה... הוא רוצה להמריא גבוה, לגעת בכוכבים, כמנהגם של ילדים לחלום.
בלה יקרה, הערה - התגובות אמורות להתייחס לתוכנו של הסיפור/השיר, לא לכותב עצמו (חיוך). המשך התייחסותך מופנת לכותב (אלי) עם עצות מאירות: //"כל הפעמים אתה הכל, אם אתה יודע זאת על השמים נדב... את מה אתה על הארץ תמצא מידית בלי הרבה לחפש. השאלה אם תאות לקבל???? הארץ היא השתקפות השמים אל תלך רחוק מידי, זה הכל כאן על ידך ובמידי רק ההן להביט והיה אמיץ לקבל.... : ").
אומר, הסיפור יכל להכתב על ידי כל אדם מבוגר, שחי על פני הגלובוס, סיפור אוניברסלי.
תודה גדולה בלה, שמח שעוררתי אצלך עניין. (פרח).
נ.ב. נזכרתי בחוויה מרנינה, טיול בסיני, עם נגיעה לסיפור שלנו.
קצת אחרי מלחמת ששת הימים ערכנו טיול משפחתי במדבר סיני. בלילה חנינו לרגלי הר נבו. ירח מלא ניצב בדיוק על ראש ההר, גדול מאיר. ילדי בן ה6, אמר: "אתה יודע אבא, " אם אטפס על ההר, אני יכול לתפוס את הירח"...
והילד מביט לעבר האופק, אל קשט
מדמה את עצמו ממריא על הענן
ומצייר לעצמו את הציור כמו שרק ילד יודע לצייר
יופי נדב, תמשיך להיות ילד
שבת שלום לך ולליקירים לך
לא קראת נכון או לא ירדת לנבכי הנקרא
עבור על כל התגובות שקיבלת מצא את מעגל השועלים אותו תארתי לך ואת שלי קרא בסוף
ואז תבין מה אני מדברת עליו....
ובנוסף תגובתי אינה מדברת. על מה רוצה הילד
תגובתי מדברת על מה מחפש הילד..שני דברים שונים לגמרי
הילד יכול לשבת על ענן ולגעת בכוכבים ומה ימצא שם?.??? האם ימצא את אשר מחפש הוא? האם ידע את אשר מחפש הוא...ידיעה זו היא אינה רצון היא רמה גבוהה של רוחניות ...של חיבור לאנרגית הנשמה. והיא אנרגיה קוסמית. הבאה היפוטטית מהשמים ולשם היא חוזרת על מנת להתמלא מחדש אחרי שנתנה,. שפירקה, שהפעילה.......
מזמן לא השתמענו ולא באשמתך.כתבת כמינהגך ביופי וברגש.הזכיר לי את ביאליק עם הצפרירים שמתשעשעים איתו.אלי לא קראת את השיר(תלוי מתי היגעת ארצה ובאיזה גיל)אז קרא ותראה שגם הוא התרששם מאותם
כתבת שורה מעניינת, גילה'לה: "ילד תביט אל האופק משם תבוא ישועה".
גילה היקרה, הייתי מייחס אמירה זו למגיב/ה מבוגר המתפלל לשלום עמו, ומשתף את הילד בתפילתו לישוע שתבוא.
שכן, הילד עצמו לא נמצא במצוקה שהי. רצונו רק לשחק ולהנות מילדותו. בעולם של ילדות.
הילד בסיפור מתמסר לגחמותיו של הבוקר המוביל, ומשתף איתו "פעולה"
כתבת גם: "ומצייר לעצמו את הציור כמו שרק ילד יודע לצייר". כן, גילה... הילד מצייר עד היום הזה. (חיוך).
תודה גילה. התייחסותך לסיפור. (פרח).
טובה'לה היקרה. נעים לפגוש אותך שוב. חסרת לנו מאוד.
כתבת: //תלוי מתי היגעת ארצה ובאיזה גיל)
עליתי ארצה בשנת 1952, בגיל 9. (עם ילדי עלית הנוער). גדלנו על שיריו של המשורר הלאומי, חיים, נחמן, ביאליק.
אולם אינני זוכר, אם קראתי סיפור זה. אחפש אותו בספריה שלנו.
תודה טובה'לה.
בריאות ונחת. (פרח).
השלמתי תגובתי אותה התחלתי בצהרים (כדי לנסוע) כעת המשכתי מהנקודה שהפסקתי.
שבוע טוב. בריאות ושלווה. (פרח).
כמה נעים לחלום ולדמיין שאנו דואים שם בשמיים ואולי זה רק ככדור האש שמשחק איתנו את מישחק המחבואים
אנו שומעים את היקום המדבר אלינו רואים את האור הופך לכדור ומשתעשע איתנו ולרגע הופכים לחלק מהיקום דואים במרחבים עד כמה שהדימיון יכול להוביל אותנו. . האם זו הילדות שנותנת דרור לדימיון?
כן זה חולף מהר והמציאות טופחת לנו בעיניים . אנחנו כבר לא ילדים . עכשיו שילך הטבע לעורר את דימיונם של הילדים.
אחלה של שיר הלל לילד שיו8דע להנות מילדותו
בוקר יום שבת, של מנוחה ושלווה. יום נעים, בלב התרוממות רוח.
כך, יעקב ידידי, בהשפעתו של בוקר שבת, צח וזיווני מאיר, בתוספת שני זאטוטים (הנכדה בת 3, ואחיה בן 5) שהתארחו ולנו אצלנו, ציוצם הפטפטני על הבוקר, הוסיף את שלו, להתגרות בילד שבתוכי. ככה הסיפור נולד.
בריאות ונחת. יעקב. (חיוך).
נראה לי שאני מבינה את עומק מחשבתה של בלה, היא אינה יכולה להשאר תלויה בהשתקפות הארצית שבמציאות היקומית הידועה כבר היום מבחינה מדעית
האמת כבר נמצאת הרבה יותר מהירח, אך כנראה לפיוט או פרוזה או איך שתקרא לזה מותר להגיע עד היכן שזה מגיע ....אל תשכח כי על הירח כבר דרכה רגל אדם לפני המון זמן....... הוא כבר לא מושא חלומות הוא כבר מציאות...היום כבר יודעים על "מאדים" ומעל לכל איך לבטל את מושג הזמן.......
לך קצת יותר רחוק אם חפץ אתה תגלה עולם אחר ואמיתי
נכון כתבת chloei: /"כבר היום מבחינה מדעית האמת כבר נמצאת הרבה יותר מהירח"/.
בעשור האחרון המדע עשה צעד גדול קדימה בהעמקת הידע הנצבר, על קיומן של גלקסיות ומערכות שמש חדשות.
ומערכת השמש עם כוכבי הלוויין, של הכוכב שלנו בפרט, בו אנו חיים. (עדיין, חיוך,) נחקרו וקוטלגו בתקיות המחשבים.
התקדמות גדולה יותר ומהירה גם לגבי הטכנולוגיה הארצית הגלובלית (ארצית, ביחס ליקום.) המדהימה בהמצאותיה, חדשות לבקרים.
כשאני מאזין מן הצד לשיח מדעי המתנהל בין שלושת ילדנו הבוגרים היקרים, (כן, תואר שלישי לכל אחד בתחום שלו, כשהדור של אביהם בקושי סיים תיכון), עת הם משוחחים על נושאים בפיזיקה, או אסטרונומיה, ותופעות פיזיולוגיות בטבע, אני מחייך לעצמי, חושב, בכמה ספרות גבוה הדור שלהם ביחס לדור שלי. (חיוך).
החשוב שהם יודעים בזכות מי הם הגיעו לרמות ההשכלה הזו.
כן, chloei יקרה, והילדים יודעים בזכות מי, אנו ההורים מגלים זאת במחוות האהבה שלהם אלינו.
אתמול - בוקרו של יום שבת, התגרה בילד השוכן עדיין בתוכי, וכך הסיפור הקטן נולד.
שבוע טוב ומהנה. chloei (פרח).
בוקר יום שבת - בוקר שובב, החליט להשתעשע עם הילד השוכן בתוכי.
וללמד את הילד, משהו ברזי משחק "המחבואים ותופסת". (חיוך).
תודה נעמה היקרה התייחסותך ל"ילד מתעורר".
שבוע טוב ומאיר... (פרח).