האימרות שנאמרו והמאורעות שקרו טרום המדינה

אחד העם אמר רגילים אנו לראות בערבים כפראי אדם או חמורים, זו שגיאה הערבי הוא בעל שכל חד ומלא עורמה.

ויצמן הערבי הוא פרימיטיבי, רובם אינם יודעים קרא וכתוב, הם מעריצים רק כי, אך ניתן לשחדם בכסף.


אפרים  גיסין , בל נרמה את עצמנו, ידידות עם העם הערבי היא בלתי אפשרית, האם נחבוש תרבוש או כאפיה?

הדרישה שהיהודים ילמדו ערבית היא מגוחכת, כי הרב עדיין אינו יודע עברית

מה סודו של הקולוניאליזם? לעזור לעמים נחשלים להכשירם לעצמאות.

הרברט סמואל הנציב העליון היה יהודי כשר שומר כשרותושבת, מתנגדיו אמרו שהוא חלש ופשרן.

הקולוניאליסט הבריט העדיף את יליד המקום הערבי על פני היהודי משום שהערביקל ונח יותר.

כאשר שלחו לארץ חיילים וקצינים בריטים , העדיפו בוגרי אוניברסיטאות, או בתי ספר פרטיים וספורט, ואם נראו טוב סיכוייהם עלו, מבט חודר מבעד לעינים כחולות, ולסת יציבה מעידים על דבקות במטרה.

הם שמרו על ריחוק מהאוכלוסייה ובעת מריבות העדיפו לא לנקוט צד.

קתין בריטי מתאר את הפסיפס , אומנצת מאנגליה, רב משרתים רוסי, משרת אישי תורכי,הטבח ברברי שחור מצרי נער המטבח ארמני, ומשרתת הבית באה ממנזר שעל הר הזיתים.

היו בריטים שלעגו בהתנשאות לשגיאות של מודעות שתלו הערבים באוטובוסים ובמקומות ציבור באנגלית.

סטורס קצין בריטי צריך להתייחס לארץ ישראל כאל חיית מחמד קולוניאלית, נעים לגדלה, אך לא נסתבך עם השכנים בגללה.

איינשטיין הגיע לארץ ב-1923 כפו עליו נאומים בעברית, שלא הבין, ניסו לשכנעו להשאר בארץ, הלב אומר כן התבונה אומרת לא.

פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, היתה הפקה ענקית, הוזמנו אלפי אורחים שבאו מארצות הברית, אורח הכבוד היה ג'ימי בלפור ישיש בן 77 , ויצמן עסק שנה וחצי בבואו, כדי להשיג כרטיסים לאמפיתיאטרון שהוקם על הר הצופים הוליד עלבונות למשך שנים, הריצו את בלפור מקבוץ לעיקר ולמושב, כאשר יצא ברכבת לדמשק המתין לו המון זועם, שוטרים על סוסים ניסו לפזרפ כמעט הרגו אותו.

קצין בריטי מתבונן בהשתאות בקבוצת יהודים אומללים, מלאי אושר, לאחר שבועות על סיפון אוניה רעוע עברו לסירות כשהערבים זורקים אותם כמו חבילות, הסיפונים היו מלאים בזבל וצואה כמעט הקאתי, אך הם היו מאושרים כשהשקיפו על הכרמל פרצו בשירה אדירה.

היה קזימנו שדמה לאוהל קרקס ענקי, אשר הקימו אותו יזמים אמריקאיים, התזמורת ניגנה פוקסטרוט וצ'ארלסטון, היו מקרים שרומנים בין יהודיות לבריטים הסתיימו בנישואים.

הרצל וודאי היה חושב כוויצמן תל אביב פרובינציאלית, לטעמו.

מאיר דיזנגוף שהיה איש עשיר, הטיף נגד רדיפת הממון.

פרסמו את "האדם החדש" בכרזות גדולות, שנוצר בארץ ישראל, צעיר שזוף ושרירי בהיר שיער ומאושר, נורדאו קרא לחדש את יהדות השרירים לא עוד היהודי הגולה.

רופין שיבח את החלוצים גזע חדש.

ז'בוטיסקי יש צורך ליצור הלך רוח יהודי חדש, וב"ג חשה על טיפוס יהודי חדש, מופת לתיירים.

גם אלו שבאון ארצה מצאו דור חדש, גא, עברי, בריא בשר ונפש , החיים בגולה חיי כלב וקבצנות.

האתוס הלאומי הכתיב אותו ופיאר אותו, וביקשו לכפות אותו.

לא צריך כל כך הרבה פילוסופים, לטעמו של וייצמן היו יותר מדי אינטלקטואלים רופאים ועורכי דין, אם הם רוצים להתיישב ולבנות כאן , אין צורך בשכל כי אם קודם כל עבודת כפיים.

מישהו אמר בחלחלה מוסרית, איכר אחד קנה פסנתר.

כתב הלוי להוריו, מדובר בארץ מיוחדת במינה, האוהבת רק את מי שמתקשר אליה בעבותות, מי שהא מבלי להביט אחורה ושורף את כל הגשרים מאחוריו. בחו"ל חושבים שארץ ישראטל היא רומנטיקה, מי שחושב כך שישאר שם.

ירידה זוהתה כבריחה כעריקה וכבגידה.

מרטין בובר בא לביקור באוניברסיטה  העברית, דברו אליו בעברית, ענה בגרמנית, ניסו לשכנעו לשווא.

התנועה הציונית תמיד התכוונה לרכוש את א"י בכסף, בראשית המאה גייסו את הקרן הקיימת לישראל זו עסקה ברכישת הקרקעות, אך לא רק היא , היו גם קונים פרטיים.

רעידת האדמה שהתחוללה ב-1929 גרמה נזק רב, הנזק פגע גם בדגניה, נאמד ב-5000 לירות. בין 250 ההרוגים לא היו יהודים, אחדים מן המסגדים ניזוקו. הכותל המערבי לא נפגד ייחסו זאת לאצבע אלוהים.


המופתי חאג' אמין אל חוסייני, המופתי הגדול כפי שכינוהו, היה אנטישמי ענק, את משרתו חב לבריטים תמורת שקט.

חברון 1929, אל]פי ערבים כפריים נהרו לירושלים חמושים במקלות גרזנים וסכינים, בסביבות השעה 11 נשמעו על הר הבית 30 ירויות, התסיסה גברה המופתח התייצב מול האספסוף, אך לא כדי להרגיעו, הטבח היה נורא. מניין ההרוגים 67 הפצועים והניצולים  הועברו לירושלים, ב"ג השווה את הטבח בחברון לפוגרום בקישינב, שתיאר ביאליק בשירו גיא ההריגה. שי עגנון שינה את יחסו לערבים, אין אני אוהב ואין אני שונא, אני רק לא רוצה לראות את פניהם.

ירושלים היתה קאמלוט של הבריטים כולה אשלייה, והעמדת פנים, הממשלה כאילו היתה ממשלת האימפריה האדירה, לא חבורת פקידים שאיישו מנגנון קטו בפרובינציה, נידחת, מנהל מח' מיניסטר, קונסול כשגריר, כל גב' דוכסית, ולנציב קראו הוד מעלתו. הבריטים מעולים בהקניית תוארים.  זה היה ההווי החברתי, חייהם אלה בתוך אלה העצימה כל אחד מהם, ככל שהבריכה קטנה יותר הדגים גדולים יותר.כולם ריכלו על כולם בחמדה גדולה וברשעות מתוקה.

ארלוזורוב התבגר בגרמניה, אידיאולוג סוציאליסט ודוקטור לכלכלה ,נפגש עם קיש קצין בריטי וג'נטלמן , הוא לא שמע מימיו על ביאליק, כתב מזועזע ביומנו.

מיכאל גליוקין בא מאקראינה וייסד את האופרה, היה זה אחד מפלאי הבראשית, באולם עדן העלו את "אאידה" את "הספר מסביליה"  ועוד אופרות גדולות, במקום תזמורת השתמשו בפסנתר, "הארץ" הזכיר לקוראיו שהרצל פינטז על בית אופרה. בזה אחרזה באו יאשה חפץ, פעמיים ארתורו טוסקניני ולאחר מכן תומאס מאן. רבים מאנשי הרוח היו צמאים לתרבות.

מושל ירושלים אמר על הערבים הם מסתירים בגלימותיהם את חטאיהם. ותיאר אותם כבטלנים.

נשיא בית המשפט בירושלים עטה הדרת פנים כאילו היה נשיא בית המשפט העליון בלונדון, אדוארד קית כתב אנשים שנכשלו בבחינות הכניסה באירלנד או באנגליה, אך ישראל נחשבה כמו ציילון או קפריסין.

ברנר התנפל על שדה חרוש, חיבק בידיו רגבי אדמה נשק להם והתייפח, ארץ ישראל האם תהיי שלנו? הוא תיאר את יהודי הגולה כבזויים מנוונים ונכלוליים, .

וייצמן המשיך לנווט בין הקצוות, ייצר קשרים חשובים ובפניו נפתחו דלתות רבות.

אדם סמית כתב בספרו א"י היא ארץ מובהקת של שבטים הרעיון שתוכל להשתייך לאלה או לאלה מנוגדת לטבע.

בשנת 1938 כשנה וחצי לפני שהנאצי כבשו את פולין והחל ברצח יהודיה, אמר ב"ג על כפות המאוזניים מונח גורל א"י. הוא הוסיף אנו נחנקים מבושה שיהודים אינם מעיזים להתקומם ולהאבק,  אין אנו שייכים לעם יהודי כזה.

רבים מאנשי הצבא  והמשטרה ששירתו בא"י נמנו קודם עם הכוחות ששירתו באירלנד, ובכן עכשיו יש לנו כאן את אירלנד.

ביוני 1941 הופצצה תל אביב מן האוויר, בשנת 1942 היתה אפשרות שהנאצים יכבשו את מצרים  ומשם יחדרו לארץ.

אנשי הפלמ"ח לא התיימרו לסמל רק את דורם, אלא להציב אידיאל ליישוב כולו.

בשנת 1946 ציפו לבואה של אוניה מאיטליה ובה 250 עולים, ללא רשיון, הבריטים גילו את האונייה,  התפתח קרב יריות בין הפלמ"ח לבריטים .

ההגנה גינתה את הפיצוץ במלון המלך דוד בירושלים ןאמרה שאין לה חלק בו.

יעקב כהן כתב האיבה לבריטים גברה, היו  פה המצרים הבבלים האשורים היוונים הרומאים והפרסים כולם היו ואינם, גם אתם תסולקו, הבריטים מלבים את הסכסוכים בין היהודיחם והערבים.

ד"ר עזריאל קרליבך כתה 20 נשים אמהות  ל-20 ילדים,  שבעליהן הבריטים נטשו אותם, אני אדביק על כל לוחות המודעות בארץ, כדי להרתיע בחורות יהודיות.

שנים מאוחר יותר היה ויכוח סוער מי גירש את הבריטים, יוצאי אצ"ל לח"י ההגנה והפל"מח  ייחסו את גירוש הבריטים לעצמם.

המלחמה מצאה את הערבים בלתי מאורגנים ללא מנהיגות והשאר היסטוריה.