האם השוויון הוא עיקרון נכון?
מדוע אנשים וקבוצות נהנים ממרבית התגמולים, כדי להשיב אפשר להתבונן בטבע, המדענים קטלגו 16.000 זנים שונים של עצים לצד מגוון העצים העצום, גילו שבסך הכל 227 זני עצים תופסים כמחצית משטח האמזונס.
תהליך דומה מתרחש בחיינו, אנשים פעמים רבות מתחרים על אותם המשאבים, פוליטיקאים מתחרים על אותם קולותבוחרים, אתלטים מתחרים על אותה מדליית זהב, חברות מתחרות על אותם לקוחות פוטנציאליים, רשתות טלויזיה מתחרות על אותן שעוןת צפייה.
ההבדל בין המקום הראשון למקום השני יכול להיות דק כחוט השערה, אם למשל 2090 אנשים מתחרים על אותו מקום עבודה, העובדה שהיו רק מעט טובים יותר תזכה אותם במשרה, הבדלי ביצוע זעירים מובילים לגמול עצום.
אם לעסק אחד יש טכנולוגיה חדשנית, רב האנשים יקנו שם, את המוצרים, ככל שהעסק ירוויח יותר כך ישקיע בטכנולוגיה נוספת ובמשכורות גבוהותיותר.אם סופר כותב ספר שהוא רב מכר יחזרו אחריו המול"ים ויתענינו בספרו הבא. המ"ל ישקיע בשיווקו דבר שיסייע לו להגיע שוב לראש הרשימה.
מכך אנו מבינים שהבדלים קלים בביצוע, יכולים להובים לאי שוויון, בהתפלגות ההכנסות העושר והפרסים.
מדובר בעיקרון אוניברסלי, הוא נובע מהשוני הקיים ביננו, באינטלגנציה ביכולת המנטלית, ובאינטלקט של כל אחד מאיתנו.
השוויון מופיע יום בכל הזדמנות כערך שיש לקיימו, זה לא תמיד היה כך, בעקבות נקודת מפנה משמעותי שהתרחש לנפני חמישים שנה, כשמרקס האשים את בעלי המפעלים ההון והבורגנים שהם מנצלים את העובדים, לא משנה אם בעל מפעל הוא טוב או רע מוסרי או ערכי כל עוד השתייך למעמד הבורגנים הוא נתפס כסוג של פושע.
שותפו של מרקס אנגלס כתב בשנת 1847 צריך לשחרר את הפרולטריון מהניצול הקפיטליסטי, הדרך היא השתלטות על התעשייה ועל מוקדי הייצור ולשחררם מידי אינדיוידואליים.מנקודת מבטם המדחינה צריכה לקחת את האחריות להטיל מסים כבדים לבטל את הירושה, להפקיע אדמות להעביר את ההון לניהול המדינה, ולדכא את הבנקים הפרטיים ואת הבנקאים.
הם ראו את ביטולו של הרכוש הפרטי והעברתו לבעלות משותפת שתדאג לחלק אותו בצורה שווה, זה חלק חשוב ומהותי ביותר במפלגה הקומוניסטית.
במדינות דמוקרטיות במערב האמצעים עיו רבים לרותה המטרה, העלאת המיסים והתערבות הממשלה בכלכלת הייצור, אמנם זה מנוהל באופן פרטי, אבל ההכנסוות ממנו הופכות באמצעות מסים לנכסים של המדינה. בשני המקרים מדובר בשוד של העושר הפרטי במקום שהשודדים ישתמשו באלימות כפי שקורה בחברה הקומוניסטית, הם עושים זאת במערב בחסות החוק והדמוקרטיה.
בשנים האחרונות הנתונים הם מתוך 35 כלכלות מפותחות 27 גובות מס הכנסה העולה העולה על 30% נוסף על 20% כאשר אנו אוכלים במסעדה או קונים חולצה בקניון.
בכל פעם שמדינה מתערבת בכלכלה, היא יוצרת אפקט של דומינו על השוק, חוקים או רגולציות יכולים להפיל תעשיות, גורמת למשקיעים לפתח תלות בהחלוטות הממשלה.
הכלכלן פרידריך האייק הזהיר בסםרו הדרך לשיעבוד 1944 מפני התערבות ממשלתית, לדבריו התערבות תחבל באופן בלתי נמנע בשוק ותוביל לעליית טוטליטריזם, בין אם מדובר במדינה דמוקרטית בין אם לא, אנשים יאבדו את החופש שלהם בדרך איטית והדרגתית.
זוכה פרס נובל לכלכלה ג'וזף שטיגליץ כתב אי השוויון הולך וגדל, העשירים מתעשרים, לעניים ולמעמד הביניים לא מאפשרים להתקדם, אי לכך הם דורכים במקום, אי השוויון הוא תוצר של אי צדק, העשירים מנצלים בעוד הענייןם מנוצלים.
אם בעבר המנכ"ל הממוצע הרוויח 20 או 30 פעם יותר מהעובד הממוצע, כיום מנכ"ל מרוויח 273 פעמים יותר.
לסיכום מציעים אובמה שטיגליץ ופיקטי חייבים לצמצםצ את אי השוויון להוריד את אלה שלמעלה, ולהעלות את אלה שלמטה, באמצעות מיסים גבוהים על העשירים, הגדלת המס על ירושות, ופיקטי מציע להטיל מס גלובלי שנתי של 80% על אלה המקבלים את השכר הגבוה ביותר.