היא היתה אצלי שישי שבת

היא אמרה זאת כאילו בתוכחה.
חלילה לי מלשכוח ,עניתי.
אצבעה הופנתה לכיווני במין תנועת אזהרה, נידנדה בראשה מצד לצד, חוכחת בדעתה עם להוסיף עוד איזה איום כלפיי שמא לא הקיים את הסכם שביננו שלא להגיע בזמן ולאסוף אותה

לא תישכח, נכון ?

בטח שלא, עניתי.

אל תידאגי, אני רוצה שתבואי אליי יותר ממה שאת רוצה להגיע אלי. הסתכלה אלי במבט שובא לב, עיניה הכחולות ניצנצו בחדווה, קיבלתי חיבוק ונשיקה ששווה מליון דולר, ונפרדנו.

אני יודע בדיוק מה היא אוהבת לאכול ולנשנש, וערכתי את הקניות ביום שישי בבוקר.

הכנתי עוד כמה הפתעות קטנות וחיכיתי בלב הולם לשעת הצהרים שבה אמור הייתי לאסוף אותה.

כשראיתי אותה באה לכיווני, כולה עפופה בשמחת ילדות לבושה במיטב מחלצותייה חשבתי שעוד דקה אני מת.

איזו אהבה, איזו מתיקות, איזו מתנה העניק לי האלוהים שיש לי יצור שכזה שכל כך אני אוהב והיא אותי.

האושר בהתגלמותו.

היא נכנסה לרכב , קשרה עצמה בחגורת הבטיחות (כמובן , כל זה אחרי שהתחבקנו והתנשקנו )

סע כבר ! סע ! היא נזפה בי, אווף, אין לי כבר סבלנות....נו כבר.........

זאת היתה הפעם הראשונה שהיא התארחה אצלי ונשארה ללון.

זאת הנכדה שלי. וכולה בת ארבע וחצי.

עולם שלם בפריחתו.

ואין מאושר ממני.