אהבה חברות ו....
מוצא עצמי לפעמים בעולמות הוירטואליים במחשב, ומבלי שנתתי דעתי על כך נשבתי בקסם הטמון בפגישות עם עולם מרתק ובלתי נדלה של בני אדם כשהמאחד את כולם. הרצון והכמיהה לאהבה לחברות להיות ביחד. נכנסתי לתגובות שאנשים לא מוכרים שולחים איש להמיית ליבו של האחר ואני נדהם מאהבה והרכות, מהידיים המחבקות ומהפירגון האישי לרעותו.האנושות במיטבה.
מפריע לי הרגע שאחרי. מה קורה איתנו אחרי שסיפרנו וחלקנו את האינטימי ביותר שלנו עם האחרים? מה אנחנו עושים עם עצמנו הלאה. מדוע העולם שמחוץ לנו מתנהג אחרת? למה אדם לאדם זאב, למה חוסר הפירגון, למה אנחנו עצמנו לא נשארים אותם האנשים עם אחרים משאנחנו עם עצמנו?
יש בנו כל כך הרבה טוב וכל כך הרבה חמלה ורצון לתת, מהיכן צץ היצר הרע?
אולי יש משהו בחשיפה האנונימית שמאפשר לנו ללכת עם ולהרגיש בלי מאזן ומפרק את הרע שבנו ומשאיר בנו את הטוב.
שומו שמים,
ובקשר לןירטואליות,,,,יש כאלו שנשארים אותו דבר,,לא רק בוירטואליות לטוב ,ולפחות טוב,
יש ויש אי אפשר להכליל,
באנונימיות הרצון ללכת בתלם הקונספציה חזק ומתבטא כאשר האנונימיות נעלמת משתלטים חושים אחרים וזהירות לעתים מוגזמת ואל תשכח את החשש מהשונה, למעשה זה מאוד תלוי באורח החיים של הפרט בחינוך שספג ובערכים שמנחים אותו
כמו שנאמר הכל תלוי בטיב המילוי.
העלת ידידי שאלה שהיא חומר למחשבה
מפריע לך הרגע שאחרי? אחרי מה? למה שאספר? והיה והייתי מרשעת איומה ופטפטנית ללא תקנה למי אספר על הדמות ללא תמונה וללא פרט מזהה? (עשיתי תרגיל קטן, נכנסתי לגוגל וכתבתי יעקב הדס - וקיבלתי: אחד יעקב הדס הנדלסמן - דיפלומט, יעקב הדס - סמנכל במשרד החוץ, נערה בפייסבוק בשם הדס יעקב) ניחוש פרוע מי מהם אתה?.
אתה מכליל עצמך בתוך חבורה שיש בה הרבה טוב וחמלה ומהיכן היצר הרע? ועל זה אתה בעצמך ענית ואני לא רוצה שוב לצטט...
יעקב - אתה כותב בנגיעות אישיות (כמו שכתבת על נכדתך) אך יש לך חשש/פחד/פוביה ממשהו שרק אתה יודע, ומרגיש בטוח מאחורי חומת האנונימיות.
שהתחילו מוירטואליות ובהמשך מפגשים והכרות
פנים אל פנים יש חברות אין מלחמות ואין מריבות
אני קורא גם תגובות נוטפות רוע ואין מה לעשות בענין הזה.
מסכים עם דעתו של ישראל שמשון שהכל נובע מחינוך וכיבוד האדם
תודה להתיחסותך
אגב, אני לא אף אחד מאלה שעלו אצלך בגוגל.
ולעצם הענין אין בי כל חשש/פחד/פוביה כל שהם.
מה כל כך מענין איך שאני נראה? (אגב, נראה טוב מאוד נראה צעיר מגילי בעשרים שנים לדברי חבריי) באופן כללי לשאלתך - גם כשאת קוראת עיתון לא תמיד את מודעת לקלסתרו של הכתב ומה שמענין הוא התוכן (ואם הגבת לי כנראה שיש משהוא בדברי שמעניין)
תודה לתגובתך
תודה לתגובתך
יעקב
תודה
לעיתים איני מבין את החברים המסתתרים אחרי שמות בדויים וחוששים לחשוף את תמונתם. כשאתה כותב לחבר ורטואלי ואתה יודע שהוא זה המופיע בבלוג ורואה את תמונתו אתה קרוב יותר אליו. זה שובר את המרחק.לא ברור לי מדוע עלי להתחבא אחר דמות בלתי מוגדרת ללא זהות. מה החשש?
את תשובתי המתומצתת בענין כתבתי למינה
בברכה יעקב הדס (וזהו שמי האמיתי ואינו פסבדון)
תודה לתגובתך