דוריאן גרי

דוריאן גרי

אוסקר ויילד העניק לגיבור ספרו, דוריאן גרי, יופי מרהיב. צייר הנציח את דיוקנו על בד. כשהובא הציור אל ביתו, עמד האיש הצעיר והביט בדיוקנו שבמסגרת, הביט ונאנח: פניי שעל הבד תשארנה יפות לנצח, לא כך פניי שבמראה, מה חבל! אבל הסופר חשב אחרת : יום אחד, לאחר שדוריאן נטש באכזריות נערה שאהבה אותו, ובעקבות זה התאבדה - התבונן בציור

כמנהגו והנה נתכערו השפתיים היפות בעווית של רוע, פניו שבמראה נותרו יפות ללא פגם. שנותיו ומעלליו הרעים נחרתו מאז על דיוקנו המצויר והשחיתוהו, הוא עצמו נשאר צעיר ויפה.

לאחר שנפטרה אשתו, פתח האיש הזקן ספריה להשאלת ספרים בפולנית בסלון ביתו ואני באתי לעבוד שם בחופשת קיץ אחת בלימודי באוניברסיטה. בכל בוקר, עם בואי, היה האיש שב ומתכנס אל החדרים האחרים בבית הריק והשקט, גורר את שנותיו ואת אנפילאותיו אל המסתורין שבקצה המסדרון האפל. ואולי לא מסתורין - מן הסתם רק בדידות נחה שם כמו אבק בביתו הישן של איש זקן, שלובש חלוק ואנפילאות כל הימים, משאיר אניצי זקן לבנים על סנטרו ומקמץ במילים.

יום אחד נחה עליו רוח הדיבור והוא סיפר לי שכאשר היה סטודנט בוורשה, נמנה על מועדון ספרותי שבו כל חבר אימץ לעצמו דמות מאחד הספרים המפורסמים והיה מגלם אותה במפגשיהם.

- אני בחרתי להיות דוריאן גרי - סיפר לי, צולל בתוך זכרונותיו, קמטי פניו לא הירשו חיוך. הקשבתי לדבריו ורק בקושי חנקתי את הצחוק בגרוני ואת הבכי בלבי : שהרי קראתי את הספר ומה רב היה המרחק בין הזקן המאובק ובין העלם היפה.

השקיבלתי את משכורתי הראשונה, הלכתי לחנות עתיקות וקניתי פסלון קטן של בודהה. בודהה שמנמן ומחייך שכרסו בולטת וחיוכו נצחי.

תגובות  3  אהבו 

504
ספר שהיה מוקצה בזמנו הפך לקלסיקה והונצח בסרטים ורופרה. והשאלה המעניינת מי ומה משנה את התדמית והיחס ליצירה שהייתה נושא להתקפות של טובי המבקרים. האם זו הפירסומת הזולה או אולי ההח...
ספר שהיה מוקצה בזמנו הפך לקלסיקה והונצח בסרטים ורופרה. והשאלה המעניינת מי ומה משנה את התדמית והיחס ליצירה שהייתה נושא להתקפות של טובי המבקרים. האם זו הפירסומת הזולה או אולי ההחמצה שבה ראו או ייחסו את הבעיה ביחס לאותה תקופה.
הזקן בעל חנות הספרים אימץ את דמותו של דוריאן גריי אולי לא בגלל הדמות הדוחה אלא בגלל הפירסום הרב לו זכה.
ואם כבר דמות ניצחית שאינה במחלוקת, אז בחירתך הייתה טובה . אין כמו פסל שלא משנה דמותו וחיוכו ניצחי.
קודם כל , תודה שהיית היחיד שטרח להגיב. אבל נדמה לי שאתה מחליף את הספר שעליו כתבתי בספר אחד,כדאי שתציץ בגוגל ב "תמונתו של דוריאן גריי מאת אוסקר ויילד.
אני מאד מאד ועוד מאד מתנצלת על מה שכתבתי בתגובה על תגובתך :אהבתי את הספר מנעורי ואז התפעלו רבים ולא דובר על הבקורות הקשות שעורר בזמנו, ושעליהן למדתי רק היום כשראיתי בספריה את הספר בהוצאה חדשה ובגבו נכ...
אני מאד מאד ועוד מאד מתנצלת על מה שכתבתי בתגובה על תגובתך :אהבתי את הספר מנעורי ואז התפעלו רבים ולא דובר על הבקורות הקשות שעורר בזמנו, ושעליהן למדתי רק היום כשראיתי בספריה את הספר בהוצאה חדשה ובגבו נכתב מה שאתה אמרת.
ידעתי שאוסקר ויילד נשפט ואף נדון למאסר על נטיותיו, אבל לאו דוקא בגלל הספר הזה.
אני חושבת שהזקן "שלי" בחר לגלם את דוריאן הצעיר והיפה, שהרי הוא עצמו היה אז סטודנט צעיר, ולא את דמותו של הזקן הדוחה.
בברכה אלישבע
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אתגר סיפור ילדות - המסע שנסע בלעדיי
ילדים קטנים יושבים ברכבת, לא יודעים למה, נוסעים - לא יודעים לאן. ואני ביניהם,מוחים עיניהם הזולגות בשרוול חולצתם ומביטים בתמיהה במטפלות המלוות אותם ובחבריהם למסע,שגם אפיהם אדומים מבכי. הורים...
לקריאת הפוסט
השדים שלו והשדים שלה
השדים שלו פגשו את השדים שלה, נלפתו גוף אל גוף ושפה אל שפה בחיבוק עז אוהב - חונק כמו מתגוששים בזירה מרופדת סדיני משי וכריות קטיפה. לשונות אש נשלפו ליחכו כל חלקה ולא מצאושפה...
לקריאת הפוסט
יונים
יונים הומיות כמו בשירים מחרבנות לי על הכביסה אני מגרשת אותן במטאטא, אין לי זמן לשירים עכשיו...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה