כשפקח את עיניו
כשפקח את עיניו
לא היה בטוח שפקח את עיניו,
זו לא המיטה שמתנדנדת, אמר לעצמו,
אני הוא הצף
בתנועות נחשיות
במרחב מטורף.
כמו בנעליו הגדולות המצודדות
של הנווד הנצחי, צ'רלי צ'פלין,
אני פוסע בכוונים מנוגדים.
האם התעוררתי בחדרו של צייר מפוזר
או בסדנתו של מסגר פרוע
שאינו משכיל לצרף את החלקים ?
סביבתי מסרבת להתיצב
ואני צף, מוצף
מפוחד.
תגובות
2
אהבו
0
484
טובה פריש
תאור מעניין של תחושת בילבול וסחרחורת.מעניין
יעקב גרשון 1
או אולי זה יהושע הפרוע שלא מצא יד ורגל בבלגן
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
אתגר סיפור ילדות - המסע שנסע בלעדיי
ילדים קטנים יושבים ברכבת, לא יודעים למה, נוסעים - לא יודעים לאן. ואני ביניהם,מוחים עיניהם הזולגות בשרוול חולצתם ומביטים בתמיהה במטפלות המלוות אותם ובחבריהם למסע,שגם אפיהם אדומים מבכי. הורים...
לקריאת הפוסט
השדים שלו והשדים שלה
השדים שלו
פגשו את השדים שלה,
נלפתו גוף אל גוף
ושפה אל שפה
בחיבוק עז
אוהב - חונק
כמו מתגוששים בזירה מרופדת
סדיני משי וכריות קטיפה.
לשונות אש נשלפו
ליחכו כל חלקה
ולא מצאושפה...
לקריאת הפוסט
יונים
יונים הומיות
כמו בשירים
מחרבנות לי על הכביסה
אני מגרשת אותן במטאטא,
אין לי זמן לשירים עכשיו...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות