האקספרסיוניזם הגרמני

המצלמה נולדה בלידת עכוז במאה התשע עשרה, היתה מכונה אך לא ידעו מה לעשות איתה.
הוליווד הוקמה בשנת 1946, הקהל היה מורכב ממהגרים אשר לא הבינו אנגלית, העדיפו הם את הסרט האילם.
באירופה הצרפתים לא יכלו לגלות אוטונומיה לגבי המדיום הזה, לכן צירםו אליו בלט ואומנויות פלסטיות. האקספרסיוניזם התחיל בזרם שנתן בטוי לכל האומנויות, שירה, אמנות פלסטית, תיאטרון, ומוזיקה, היהודים הביאו לעולם את האקספרסיוניזם
לאקספרסיוניזם יש מרחב של הגרמנים על כל גילויו, בטוי של הרומנטיקה בגירסה הגרמנית. גדול היוצרים גיתה ומצד שני פאוסט אשר היה אבי אבות האקספרסיוניזם.
סרטי אימה נולדו מתוך הרחם של האקספרסיוניזם, השחיתות המינית משם היא צמחה.
השילוב של המצלמה עם התאורה היה טבעי, התאוריה של ד"ר קארידר אומרת שאפשר להשתמש באור באופן סובייקטיבי כמו פלסטלינה, להפוך את התאורה והאור כחלק מהסיפור.
הרעיון המרכזי המשרת את סרטי האימה עד ימינו, באמצעות אשה שאי אפשר להביסה, ומביאה את הגבר לידי תבוסה, הקהל הלך לראות אותם אך לא בהכרח אימץ אותם.
במלחמת העולם הראשונה, עשה הקולנוע הגרמני קומדיות, היו סרטים גדושים בארוטיקה.
וילהלם מורנאו 1888-1931 היה מחשובי במאי הקולנוע של עידן הסרט האילם, היה הוא חלק מהבמאים הגרמנים שהיו חלק מהקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני. ביים כמה סרטים מהמשפיעים ביותר באותה תקופה, חלק ניכר מסרטיו אבדו ורק מעטים שרדו, "הצחוק האחרון"סרט חשוב שהוסרט בשנת 1925, בה הוצגה לראשונה נקודת מבט סובייקטיבית של המצלמה, בה היא רואה דרך עיניה דמות קולנועית, ומשמשת להעביר לצופה את מצבה הפסיכולוגי.
מורנאו היה איטלקטואל, הומו מוצהר, אבי אבות האקספרסיוניזם. בסרט אימה חלומו היה להתחבר אל אהובו אשר ברח בהיותו צעיר לבאלי, בדרכו אליו ונהרג בתאונת דרכים. הוא השפיע מאד על גדולי הקולנוע.
מוריץ סטילר גילה את גרטה גרבו, נטש את יהדותו, הקדים את זמנו הפיק סרט עם גרטה גרבו.
מרלן דיטריך התגלתה בשנת 1932 בסרט המלאך הכחול, עד אז עשתה תשע עשרה סרטים בתפקידים קטנים, יוסף שטרנברג הפך את מרלן למאהבת שלו ועשה עימה שישה סרטים. היא היתה אשה ושחקנית ענקית והומניסטית.
על אף שתקופת פריחת הקולנוע הגרמני היתה קצרה ביותר, השפעתה היתה רבה. שני סרטים בולטים היו "הקבינט של ד"ר קליגרי" הסרט היה סרט אילם, אשר הוקרן בשת 1920 היווה פריצ דרך צורנית וססגונית, היה חלוץ הקולנוע האקספרסיבי, על אף התקופה הקצרה בה פעל, השאיר את חותמו על תולדות הקולנוע. הסרט השני היה "מטרופוליס" אשר הוסרט בשנת 1926 נחשב לאחד מאחרוני הסרטים.
על הסרט "מטרופוליס" נכתב בכתב עת של אותם ימים. המתכון הוא: עשרה טון של פחד לערבב עם 10% סנטימנטים הוסיפו מיסטיציזם לפי הטעם וערבבו עם מארקים.גדולי השחקנים והבמאים היהודים כפריץ לאנג, קונארד ויידט, נאלצו להגר מגרמניה עם עליית הנאציזם, למצוא את פרנסתם בהוליווד, החדירו הם לתעשייה האמריקנית תכנים השאובים מן המסורת האקספרסיוניסטית הגרמנית.
תודה לך.
קצר כתבת המכיל את המרובה.
השארת לנו טעם של עוד...