ים של דמעות.

  
"יָם שֶׁל דְּמָעוֹת", שַׂר זוֹהֵר ארגוב, זִ"לְ, במקלט הרדיו בִּמְכוֹנִית. 
אֲנִי מַאֲזִין לָשִׁיר המתנגן תּוֹך כְּדֵי נְסִיעָה. 
שדרן הרדיו מַזְכִּיר בְּקוֹלוֹ הרדיופוני, למאזינים, שחלפו עֶשְׂרִים וּשְׁבַע שָׁנִים מֵאָז מוֹתוֹ שֶׁל זוֹהֵר ארגוב... 
"לִפְנֵי עֶשְׂרִים וּשְׁבַע שָׁנִים, אֵיפֹה הָיִיתִי?", מְנֻסֶּה אֲנִי, לזכור. 
"כֵּן. זוכר. חייל בשרות מילואים, בתעסוקה מבצעית. מְמַלֵּא 4 שָׁעוֹת שְׁמִירָה, עַל גַּג בניין. 
חָמוּשׁ בַנֶּשֶׁק, מפטרל הָלוֹך וְשׁוּב, עַל גַּג בניין הַכֶּלֶא - כֶּלֶא 'אנסר' בדהריה, בְּדֶרֶך לְחֶבְרוֹן. 
רֶשֶׁת מַתֶּכֶת, פְּרוּשָׁה עַל גַּג חָצֵר הַכֶּלֶא. דַּרְכָּה צוֹפֶה באסירים הבטחוניים, המסתובבים לְמַטֵּה בַּחֲצַר... 
פוסע בשולי הַגָּג. מַאֲזִין לחדשות באוזניה הצמודה לאוזני, מרדיו טרנזיזטור זְעֵיר, הַצָפוֹן בַּכִּיס מעילי. טרנזיזטורקָטָן, שייך לְחַלֵּק מהדברים המלווים אוֹתִי בְּצֵאתִי תָּדִיר לְשֵׁרוּת מילואים. 
מַקְשִׁיב תּוֹך כְּדֵי צְעִידָה עַל הַקָּצֶה, לתוכניות הרדיו. קריין הַחֲדָשׁוֹת מוֹדִיעַ עַל מוֹתוֹ שֶׁל הַזֶּמֶר זוֹהֵר ארגוב, שֶׁשָּׁםקֵץ לְחָיָיו בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכֶּלֶא בְּאֶרֶץ. 
מַיִם רַבִּים זֹרְמוּ בַּיַּרְדֵּן, מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם, עַל הַגָּג (שְׁנַת 87), עֵת הקריין הוֹדִיעַ בַּחֲדָשׁוֹת, עַל מוֹתוֹ שֶׁל זוֹהֵר ארגוב. 
סתווים וחורפים דוממים חָלְפוּ, וְהֵם רַבִּים יִוָּתֶר מאביבים זוהרים. הַמַּיִם שָׁטָפוּ אֵיתָם אֶת הַמִּלְחָמוֹת וההתשותהממושכות, שפקדו אֶת הָאָרֶץ... 
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַשְּׁנָיִם שחלפו מֵאֲחוֹרֵי שְׁעָרָיו שֶׁל המפעל שביסס אֶת חַיֵּי. כלואים מבוקר עַד עֶרֶב, בְּתוֹכוֹ,כשנפתחו שׁוּב הַשְּׁעָרִים, חֶצְיֵנוּ אוֹתָם, בהקלה גְדוֹלָה, הַחוּצָה... 
עַתָּה, עֶשְׂרִים וּשְׁבַע שָׁנִים אַחֲרֵי, נוֹסֵעַ בִּמְכוֹנִית. שדרן הרדיו, מִסְפָּר עַל שיריו שֶׁל זוֹהֵר. אֲנִי מְהַרְהֵר תּוֹך כְּדֵינְסִיעָה, אֵילוּ ניתן לִי לַחֲזוֹר עֶשְׂרִים וּשְׁבַע שָׁנִים חֲזָרָה לְאָחוֹר, הַאִם הָיִיתִי מַסְכִּים לְקַבְּלָם?, וְחָשַׁבְתִּי עַל הַיֶּלֶדשעלה בִּשְׁנוֹת החמישים, עִם 'עֲלִיַּת הנוער', אַרְצָה... הַנַּעַר שגדל בקיבוץ הַטּוֹב והצנוע - שעיצב אֶת אישיוּתו,וצייד אוֹתוֹ בחוסן לצלוח אֶת מהמורות האופל שניקרו בתחנות חַיָּיו... הַאִם הָיִיתִי מַסְכִּים, עַכְשָׁיו, בַּסְּתָו ימייהמואר בְּאוֹר גָּדוֹל, גְּמוּל לִשְׁנַיִם רַבּוֹת שֶׁל מַעַשׂ. עַכְשָׁיו כשנטל הַחַיִּים הַרְפֵּה והתחלף בחדווה עֲנוּגָה מחבקת,נפרשת לְרַגְלֵי. כשעתותי בְּיָדִי, לָגַעַת בְּפָנֶיהָ הַיָּפוֹת שֶׁל היצירה המעניקה אושר, צוֹעֵד בְּדֶרֶך בְּהִירָה, הַאִם הָיִיתִילוקח אוֹתָן, אֶת עֶשְׂרִים וּשְׁבַע שָׁנִים בַּחֲזָרָה? הַתְּשׁוּבָה, לֹא!