יצחק רבין לקראת יום הזיכרון

בכל שנה בסתיו יצחק, בכל שנה זוכרים אותך, יורד במדרגות, ובכיכר קולות שרים. חפוז מהיר ופתאומי, יורה אז האקדח, והקליעים מחורצים. שלוש היו היריות, הפתיעו גם אותך, זה לא נורא אמרת לנהג. בחלון עמדו מתבוננים, כמונו נרגשים שותקים, מצלמה ואיש. חלון הוגף, דממה ירדה על רחבת עירנו. כשהיו לי חלומות, על אנשים ומלחמות, רציתי שאתה תיתן לי יד, בצליל קולך בטחתי, יותר מזה לא ביקשתי. בכל שנה בסתיו יצחק, בכל שנה בסתיו, אין למילים אפילו נחמה.