איזו כותרת מצחיקה ברכות להגיעך לגבורות
הגלויה שקיבלתי מהנהלת המוסד שבו עבדתי העלתה גיחוך קל על שפתי."ברכות להגיעך לגבורות". בגיל הזה הגעתי לגבורות? ומה עם הגבורות של ימי בחרותי ? אלו היו ימי הגבורות. התמודדנו על מקומנו בחברה . לחמנו בכל מלחמות ישראל. ולחמנו על הקיום היום יומי. אלו היו ימי הגבורות. ועם אילו גבורות נשאר לנו להתמודד היום בגילאינו? הגבורה האחרונה שזכיתי לה היה להרוג מקק שפלש לסלון.. אני מחכה עדיין לזר הדפנה שמגיע לי על כך. הערכה מתאימה יותר קיבלתי מבת הזקונים שלי ונכדתי בת ה-9. נוסעים לסוף שבוע לים המלח על בסיס הכל חופשי.. אחרי נסיעה של שעתיים וחצי הגענו למלון בחלקו הדרומי הרחוק של ים המלח..המלון ממוקם בקרבת הים ולכן שרצנו רוב הזמן במים. מה שמפליא ואולי מחליא היו כמויות האוכל והשתיה שהמתינו לאורחים בכל פינה. ברזים שהפיקו בירות ומשקאות קלים מסוגים שונים.. מקרר ענק עם ארטיקים. מלצרים עם מגשי פירות . וסירי חמין לאלו שאוהבים את הזלילה.. ולאחר מכן הארוחות בחדר האוכל. כמויות ענקיות של בשרים ודגים ומאכלים מכל הסוגים . והאנשים ממלאים וזוללים סוגדים לאל המזון ושוב חוזרים עם צלחות מלאות ואני יושב ותוהה לאן נעלמים כל הכמויות שלועסים ובולעים. אחרי כן מגיע תורם של העוגות. גם בקונדטוריה הכי מפוארת לא ראיתי כמויות כאלו של עוגות מכל הסוגים והצבעים.. . אחרי שערכתי סיור ובחנתי את המצאי חזרתי לשולחן עם צלחת סלטים ודג. למזלי שבעתי רק ממראה עיניים. לא עמדתי בפיתוי ו"גנבתי " צלחת מהליבי חשבתי בלבי כי ההליכה לים, גם אם היא רק 20 צעדים,תעבוד על הקלוריות של המוהליבי ותחסל אותן. מנוחה, רחצה,ארוחה והופ לאולם ההצגות. הופעה מרשימה של להקה רוסית להצגה קאברט. מחיאות הכפיים הרועשות בסוף ההופעה הצביעו על רמתה ושביעת רצונם של הקהל.הרקדניות היו לא רק יפיפיות. הן ידעו גם לרקוד ולהראות. ושוב ים ושוב ארוחה וטיול בין הפירות והארטיקים . ואטרקציות בבריכה הגדולה המקורה. אף רגע של שיעמום.הרי לא באנו לנוח. באנו לבלות ולטעום (טעימה כזו היא ארוחה של שבוע בבית). . אחרי שלשה ימים של בילויים וארוחות שחיתות חזרנו הבייתה עייפים אך מרוצים ח.ח.ח.אתה כבר בן 80