כיצד המרגש לשחות בים שורץ כרישים
הים החלק והרגוע עם מימיו הכחולים והצלולים עשויים היו להטעות את הצופה. היה זה קטע הים שורץ התנינים מול חופי תורכיה.. במסגרת מסע אימונים לאורך חופי הים התיכון עגנה האניה בלב ים מפקד האניה החליט לאפשר לחייליו לקפוץ לים שהיה שקט כמו משטח של חמאה הוא היה מודע לסכנה שטומן הים האכזר לכל מי שמתגרים באיל הים נפטון. ליתר ביטחון הציב המפקד כמה חיילים עם רובים טעונים מוכנים לפתוח באש על כל כריש שינסה לפגוע בחייליו. קפצנו למים עשרים חיילים עם ביצים שלא חששו לשחות באזור מוכה הכרישים יתר החיילים נעמדו לאורך הסיפון מסתכלים במבט חודר אל מעמקי הים מנסים לראות את הכרישים שאולי יעוטו עלינו בניסיון לנגוס אבר מאברינו ניתן היה לראות על פניהם את הקינאה והכמיהה לקפוץ לים ולהצטרף אלינו ויחד עם זאת היה ניתן לקרוא על פניהם את תחושת הפחד שאחזה בהם. הסתכלתי מסביבי ונוכחתי שכל אלה שהיו במים היו מבין אנשי המילואים חיילים שבילו רבות על הים וצברו שעות ים רבות. מישהוא זרק כדור למים וכולנו דלקנו אחריו מתחרים אחד בשני לתפוס את הכדור. אלא שאז שמענו צעקה מהדהדת מפיו של אחד החיילים: "כריש" תוך שתי דקות הצלחנו לטפס ולעלות אל ירכתי האניה. לא ברור אם אכן היה זה כריש או שהחייל ראה אותו בדמיונו. יותר לא איפשרו לנו לחזור למים . האניה הרימה עוגן והחלה את דרכה לכיוון חיפה כולם קיללו את החייל שראה או חשב שראה כריש והיו כאלו שקיללו את איל הים נפטון שבודאי היה זה אחד ממעלליו. למי שלא ראה ים חלק ומסביבו רק מים אינו יודע איזו הרגשה עילאית זו לא לראות אפילו בדל של יבשה באופק. רק מים ועוד מים והכל חלק כמו ראי. אולם אותנו הותיקים הוא לא יכול היה להטעות. ידענו כיצד הוא עלול להשתנות. כיצד הוא יכול להפוך בן רגע לים סוער ולמשוך אחריו לתהומות את האוניות שניקלעו למימיו הסוערים . ראיתי ים כזה באוקינוסים זה לא היה נעים.. אה.. כמה טוב להיות על היבשה.ולהרגיש את הקרקע מתחת לרגלינו.
כרישי הים יכולים לאכול את הבצים. ואם לא מגיעים לשם תולשים את הרגליים.