מדהים על מה פטריות חושבות

כתבה שפורסמה בכלכליסט מ11.8.2011 שקיבלתי במייל על מחקר שערך פרופסור יפני טושיוקי נקאנאקי .כתבה מעניינת ושווה קריאה. ב 2000 לקח פרופ' טושיוקי נקאגאקי, ביולוג ופיזיקאי מאוניברסיטת הוקאידו ביפן, חתיכה זעירה של פטריית עובש צהובה והניח אותה בפתחו של מבוך קטן - העתק בגודל 30 סמ"ר של מבוך המשמש בדרך כלל לבדיקת אינטליגנציה וזיכרון אצל עכברים. בצדו השני של המבוך הוא הניח קוביית סוכר. לרוב, פטריות מצמיחות סביבן רשת עגולה וסימטרית של קורים. אבל הפטרייה הצהבהבה, Physarum polycephalum, הצומחת בטבע לצד עלים וסלעים, התנהגה אחרת לגמרי: כאילו הריחה מרחוק את הסוכר, היא החלה לשלוח אל המבוך זרועות ולחפשו. קו?ר הפטרייה התפצל בכל צומת, וקורים שהגיעו למבוי סתום פנו פניית פרסה וניסו את מזלם בפניות אחרות. בתוך כמה שעות קורי הפטרייה מילאו את מסדרונות המבוך, ועד סוף אותו יום מצאה אחת משלוחות הקורים את דרכה לסוכר. בהמשך, טושיוקי וצוות החוקרים שלו לקחו חתיכה זעירה מהקור שהשתתף בניסוי הראשון והניחו אותה בפתחו של העתק מדויק וריק של אותו המבוך, כולל קוביית הסוכר. את מה שקרה מכאן איש לא יכול היה לחזות. מהרגע הראשון הקור התפצל לשניים: זרוע דקיקה ומדויקת ניווטה את דרכה בלי אף סיבוב מיותר אל הסוכר. הזרוע השנייה טיפסה על קיר המבוך וחצתה אותו בקו ישר, מהתקרה, אל המטרה. קור הפטרייה לא רק זכר את הדרך, הוא שבר את כללי הניסוי. הניסוי שוחזר שוב ושוב ובמבוכים שונים. באחד מהם המדענים הניחו קוביות סוכר בשתי יציאות שונות של המבוך. לקור הספיק ניסיון אחד כדי לדעת באיזה צומת להתפצל כדי להגיע לשתי הקוביות בדרך הקצרה ביותר. פטריית עובש מפצחת מבוך עכברים. למעלה: הביקור הראשון במבוך. למטה: דגימת תרבית של הפטרייה מפגינה זיכרון מושלם של המסלול "חשבתי על הניסוי ברגע שהעזתי להתגבר על הנטייה הטבעית להתייחס ליצורים האלה כאל סוג של צמחים", אומר טושיוקי בראיון טלפוני ל"מוסף כלכליסט". "אחרי שאתה חוקר פטריות במשך כמה שנים אתה מבחין בשני דברים. הראשון הוא שהן הרבה יותר קרובות לעולם החי ממה שנדמה. השני הוא שההתנהגות שלהן נראית לפעמים כמו החלטה מודעת, כלומר דברים שאי אפשר להסביר באינסטינקט בלבד. חשבתי שלתת לפטריות לנסות לפתור חידות יכול להיות כיוון טוב להבנה של מה שבאמת הולך שם". המחקר זכה לתהודה עולמית, פורסם בכתב העת המדעי הנחשב בעולם "נייצ'ר" ואף זיכה את המעורבים בפרס האיגנובל - "על מחקרים שבתחילה גורמים לך לצחוק, ואחר כך גורמים לך לחשוב" לשנת 2008. בשנה שעברה טושיוקי זכה באיגנובל שנית, הפעם בשל מחקר שגילה כי פטריות יכולות לתכנן תוואי תחבורה לא פחות טוב ממהנדסים מקצועיים - והרבה יותר מהר מהם. טושיוקי לקח מפה של יפן, והניח פיסות מזון בנקודות שמייצגות ערים גדולות במדינה. את הפטרייה הניח על העיר טוקיו, והמתין 23 שעות, הזמן הדרוש לה לבנות תשתית קורים ליניארית לכל פיסות המזון. התוצאה היתה העתק כמעט מושלם של מפת הרכבות הקיימת סביב טוקיו. "צריך להבין שזאת לא חוכמה גדולה לחבר עשרות נקודות, אבל לחברן זו לזו בצורה היעילה והחסכונית ביותר זה עניין לא פשוט בכלל", מחמיא טושיוקי. כשנערכו ניסויים דומים על המפות של אנגליה וספרד התקבלו דגמים מדויקים של מערכות הכבישים הקיימות במדינות, לרבות, בחלק מהמקרים, הרחבות ותיקונים שנעשו רק באחרונה בגלל תכנון מקורי לקוי. בימים אלה מנסים באוניברסיטת הוקאידו לתרגם את היכולת המופלאה של הפטרייה למודל ממוחשב. "אני מאמין שהדברים שאנחנו לומדים עכשיו יעזרו בעתיד להבין לא רק איך בונים ארכיטקטורה טובה יותר של תשתיות, אלא גם איך עושים רשתות תקשורת מהירות ויעילות יותר", אומר טושיוקי. החידה הגדולה של הטבע מה שמדהים בפטרייה הצהבהבה של טושיוקי הוא שהיא אינה יוצאת דופן בשום מובן. בכדור הארץ, על פי הערכות, קיימים כ?160 אלף זני פטריות, ולרבים מהם יכולות מרשימות לא פחות. לפני שלוש שנים נמצא בעיר נטושה באוקראינה זן חדש של פטריות שניזון מקרינה רדיואקטיבית, ומטהר בדרך את האוויר סביבו. הפטריות אותרו על קיר מתפורר במרכזו של מתקן אטומי שיצא משימוש אחרי אסון צ'רנוביל, והפיץ סביבו במשך שנים רבות קרינה שחיסלה כל צורת חיים במרחק קילומטרים. לגילוי אחראי רובוט עם מכשירים למדידת קרינה ומצלמה, שנשלח ממרחק בטוח לבדוק את מצב המתקן. "אף אחד לא חשד אפילו שדבר כזה אפשרי", טענו חוקרים מאלברט איינשטיין קולג'. בשבועות האחרונים הפטרייה הזאת מצאה את דרכה ליפן, שם בוחנים שימוש בה לניקוי חלק מהנזקים הרדיואקטיביים שנותרו אחרי הצונאמי