דמיון מודרך

שני חולים שכבו בחדר אחד בבית החולים מיטתו של אחד מהם היתה סמוכה לחלון היחיד שבחדר, והוא הורשה להזדקף במיטתו שעה אחת בכל יום. החולה השני נאלץ לשכב על גבו כל הזמן. שני החולים שוחחו ביניהם כל הזמן, הם דברו על בתיהם, משפחותיהם, עבודתם, מעורבותם בשירות הצבאי, חופשותיהם, תחביביהם, וכו' כל יום, כאשר האיש הסמוך לחלון הזדקף לישיבה, הוא העביר את הזמן בתארו לשותפו לחדר את כל מה שהוא רואה מבעד לחלון. האיש במיטה הסמוכה החל לחיות למען אותן פרקי שעות שבהן עולמו היה מתעורר לחיים על ידי תיאור הצבעים והפעילות שבעולם שבחוץ לפי התיאור, נראו מבעד לחלון פארק יפה ואגם. ברווזים וברבורים שיחקו על פני המים שבהם השיטו ילדים את סירות הניר שלהם. אוהבים צעירים טיילו שלובי זרוע בין הפרחים עתירי הצבע, ומראה של קו הרקיע הנהדר של העיר נשקף מרחוק. כאשר האיש שליד החלון תיאר כל זאת בפירוט מלא, האיש במיטה, בצד השני של החדר, עצם את עיניו וראה בדמיונו את המראות הציוריים. באחר צהריים חמים אחד, האיש שליד החלון תיאר תהלוכה חולפת. למרות שהאיש במיטה לא יכול היה לשמוע את התזמורת, הוא יכול היה לראות בעיני רוחו את התהלוכה, על פי תיאורו המפורט של האיש שליד החלון. חלפו ימים, שבועות וחודשים. בוקר אחד, כאשר אחות היום באה כדי לתת לחולים מים לרחוץ את פניהם, היא גילתה את גופתו נטולת החיים של האיש שליד החלון, אשר מת בשנתו בשלוה. היא קראה לאנשי הצוות כדי לקחת את הגופה. ברגע שהדבר נראה לו מתאים, ביקש האיש שבפנים החדר להעביר את מיטתו סמוך אל החלון. האחות עשתה זאת בשמחה, ואחרי שהדבר נעשה והיא וידאה כי הוא מרגיש בנוח, היא עזבה את החדר. באיטיות ובמאמץ גורם כאבים, תימרן האיש את עצמו והתרומם על מרפקיו כדי להעיף מבט ראשון בעולם המציאות שבחוץ. הוא מתח את עצמו באיטיות והתרומם כדי להביט מבעד לחלון שלצד מטתו. כל שראו עיניו היה קיר לב?נים עירום. האיש שאל את האחות מה יכול היה לגרום לשותפו לחדר, שהלך לעולמו, לתאר כאלה דברים נפלאים מבעד לחלון. האחות השיבה כי האיש שהלך לעולמו היה עיוור, והוא אף לא יכול היה לראות את קיר הלבנים. היא אמרה: "אולי הוא רק רצה לעודד אותך". אחרית דבר אושר עצום טמון בגרימת אושר לזולתך. השתתפות בצער היא חצי צער, אבל אושר משותף הוא אושר כפול קיבלתי במייל