קורס חדש: החברה הרב מינית

על הצלחת שלנו הסטייק נראה בעיקר מגרה ומזמין, אבל כמה פעמים יצא לכם לחשוב על העגל שסיים את חייו למען הנאתכם הרגעית? מכבסת המילים המסייעת להדחיק מחשבות מסוג זה, אם הן מופיעות (הפרה הופכת במטבח ל"בקר" והתרנגולת ל"עוף"), היא חלק מהתפישה החברתית המושרשת כל כך שבעלי חיים הם לא יותר ממוצר צריכה. מי שרוצה לנער את התפישות באשר ליחסים הקיימים בינינו לבעלי החיים ולשמוע על חברה שבה גם הם חברים, מוזמן להשתתף בקורס בשם "החברה הרב מינית", שייפתח מחר (8 בנובמבר) באוניברסיטת תל אביב ומה-14 בנובמבר גם באוניברסיטה העברית בירושלים. בכוונת המארגנים לקיים את הקורס במקומות נוספים בהמשך. מדובר בקורס שלא מן המניין, הפתוח לקהל הרחב ומתקיים בשיתוף "חיות וחברה" (היחידה לחקר יחסי הגומלין בין אנשים לבעלי חיים) והמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. הקורס כולל 14 הרצאות, העומדות בפני עצמן, אך גם קשורות זו לזו, בהן בנושאים כמו "ידע ויחסים: מה אנחנו יודעים על חיות", "הרחקת האלימות כלפי חיות והסתרתה", "חיים ומוות בתעשיות החקלאיות כמציאות חברתית" ו"מאבק צרכני ופעילות חברתית כתגובת נגד לתיעוש". מאחורי היוזמה עומדים עו"ד יוסי וולפסון, פעיל ותיק למען בעלי חיים, ואריאל צבל, שיעביר את ההרצאות ושמאחוריו תזה לתואר שני ועבודת דוקטורט על יחסי אדם-חיה. "אנחנו רגילים להתייחס לבעלי חיים בצורה אינסטרומנטלית, כלומר כאל משהו שמשתמשים בו", אומר צבל. "אנחנו מסתכלים רק על בעלי החיים ה'נחמדים', כמו חיות מחמד או חיות בר פופולריות. לרובם הגדול של בעלי החיים אנחנו מתייחסים כמונחים מתחום הביולוגיה או כאובייקטים לפעילות חקלאית, כלכלית ומדעית. "עד לפני 300 שנה אף אחד לא נתן את הדעת להתייחסות צודקת לבעלי חיים, ולמעשה רק בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים החלה התעניינות מסיבית בנושא כחלק מההתפכחות מרעיון השליטה ללא מיצרים בטבע". לניצול של בעלי חיים יש עדויות כבר בפרה-היסטוריה. "הרג מיותר וניצול תמיד היו, אבל היו כמה נקודות מפנה חשובות. ביות בעלי חיים למטרות חקלאיות הייתה אחת מהן. זה קרה כבר לפני כעשרת אלפים שנה, אך יש גם עדויות יותר מוקדמות לביות עזים וכבשים. משמעות הביות היא שיצורים שהיו חופשיים, מאבדים לחלוטין את האוטונומיה ואת רוב מחזור החיים הטבעי והופכים להיות נשלטים. לביות נלוותה גם אידיאולוגיה של שליטה, שעל פיה האדם הוא המין הנבחר וזכותו להשתמש בכל מה שסביבו. "המהפכה השנייה הייתה מהפכת התיעוש של בעלי החיים, שהתחילה לפני כ-250 שנה, ובמובנים מסוימים רק לפני 60 שנה. תיעוש משמעותו שבעלי החיים הופכים להיות לא מישהו שמשתמשים בו, אלא משהו שמשתמשים בו. התיעוש זה גם ציוד מתקדם, טכנולוגיות חדשות, אוטומציה מרבית וצמצום כל מגע בין החקלאי לחיות. הכול לפי חישובי רווחיות". ומי מממן את כל זה? אנחנו. "הצרכנים, שבעלי החיים הופכים להיות מוצרים עבורם, למעשה משלמים ותומכים בתיעוש בעלי החיים. כולנו שותפים לזה, גם טבעונים שנמנעים ממוצרים מן החי, כי זה פרויקט של כל החברה. אי אפשר לחיות בתוך החברה ולהביט בזה מבחוץ". על כך, ועוד הרבה, בקורס, שנועד לדברי צבל, לפקוח עיניים. "המטרה היא לגרום לאנשים לחשוב ולבחון מחדש הנחות רווחות ודעות קדומות, לגבש כלים ולהסתכל על המציאות הזו, שלרוב מסבים ממנה את העיניים". לכל הרצאה נלווית רשימת קריאה. הרשימות ותקצירי ההרצאות מתפרסמים באתר הקורס. הקורסים יתקיימו באוניברסיטת תל אביב מדי יום ג' בשעות 18:15-19:45 בבניין גילמן, חדר 278. באוניברסיטה העברית, יתקיימו ההרצאות בימי ב' בשעות 18:30-20:00 בבניין מדעי החברה, חדר 3202. דמי ההשתתפות 100-400 שקל, לפי הרצון והיכולת. להרשמה: [email protected], פרטים נוספים באתר הקורס: www.anml.co.il
עוד על בעלי חיים:

חברים לעת זיקנה: סיוע לבעלי חיות מחמד

מועדון הגורים: כך תגדלו גור כלבים

מבוגרים מאמצים חתולים: שני הצדדים מרוויחים

חיות מחמד: איזו חיה כדאי לאמץ

יש לך כלב? סימן שאתה צעיר

חתולים וכלבים לעזרת ניצולי שואה