קורפו: קסם של אי

אם אתם מחפשים יעד לטיול שלו ופסטורלי, שבו לא תפגשו כמעט תיירים ישראלים אלא בעיקר קהל אירופי מבוגר וסולידי, מקום שמשלב ים תיכוניות עם אירופאיות, חופים קסומים, נופים ירוקים, כפרים קטנים, אוכל מצוין ואתרים ארכיאולוגיים - סעו לקורפו. גם אם לא קראתם את ספריו של הזואולוג והסופר הבריטי ג'רלד דארל ("משפחתי וחיות אחרות") שבילה את שנות ילדותו בקורפו, תישבו בקסמו של האי. קורפו, או קרקירה בשמו היווני, הוא האי היווני המערבי ביותר. הוא ממוקם בין יוון היבשתית לאיטליה, ונופיו הם שילוב של איטליה ויוון. ההיסטוריה של האי מרחיקה עד שנת 750 לפנה"ס. הוא היה מושבה קורינתית, היווה חלק מהאימפריה הרומית והיו בו ביזנטים, ונציאנים, צרפתים ואנגלים, לפני שהפך לטריטוריה יוונית. במלחמת העולם השנייה הופצץ האי ונכבש על ידי הגרמנים. בני הקהילה היהודית בו, שמנתה אז 2,000 איש לאחר שחלקם עלו עוד קודם לישראל, נשלחו לאושוויץ. הגשם הרב היורד באי מביא לשפע של צמחייה. עצי הזית שולטים פה. הם גבוהים ומסוקסים יותר מאלה המוכרים לנו, ויוצרים יערות של ממש. לצדם צומחים בערבוביה פוטוגנית אורנים, אלונים, עצי שסק, קיסוסים, גפנים, תאנים ולימונים, ורדים מטפסים, צפצפות וברושים. הבתים כאן, בשונה ממה שניתן לראות באיים יווניים אחרים, לא צבועים כחול-לבן. כאן שולטים הוורוד, הכתום, הצהוב והירוק, עם תריסי עץ, מרפסות קטנות עם מעקות מברזל מפורזל ועציצי גרניום, והגגות עשויים רעפים.
ציזיקי, סופלקי וים בצבע טורקיז
האוכל המקומי מושפע מהמטבח האיטלקי והיווני כאחד, ומציע תבשילים ביתיים מצוינים, ממולאים ומוסקה, לצד מאכלי ים וכמובן - הסלט היווני, הציזיקי (סלט יוגורט ומלפפונים), סלט הטרמה (ביצי דגים) והסופלקי (שישליק בגרסה מקומית). היין האדום המקומי הטעים מוגש בקנקנים ונלגם בכוסות רגילות ולא בגביעים. לקינוח אפשר לטעום את ליקר התפוזונים הסיניים המקומי, המתוק והסמיך.


האטרקציה המרכזית של האי היא כמובן החופים, שלצדם מים כחולים-טורקיזים צלולים להפליא. חופי הרחצה מרוכזים בעיקר בחלקים הצפוניים והדרומיים של האי, וברובם מתקני רחצה, שמשיות וכיסאות נוח. בחלק הצפון-מזרחי של האי תמצאו את חוף ברבאטי שליד הכפר קסיופי, חוף קראסיה השקט יותר הממוקם במפרץ קטן ואת חוף אבלקי הבלתי מתויר יחסית. בצפון נמצא חוף ארכאבי, הפופולרי באי, ובמערב חוף גליפאדה החולי. כדאי מאוד להגיע גם לעיירת הנופש פליאוקסטריצה שבחוף המערבי, עם מפרצי טורקיז קסומים שבהם ניתן לצלול או לשכור סירות לסיור במערות הים ובחופים הסמוכים. במעלה ההר יש מנזר קטן, סביבו רובצים לא מעט חתולים ג'ינג'ים, עם כנסייה, מוזיאון ארכיאולוגי קטן ונקודות תצפית.
מבצרים ונציאניים ורובע יהודי
אבל יש הרבה מה לעשות באי חוץ מבטן-גב בחוף. עיר הבירה קרקירה, או קורפו טאון, היא עיר עתיקה ומרתקת הבנויה על לשון יבשה. היא מרושתת סמטאות צרות מרוצפות אבן לצד רבעים חדשים יותר המציעים חנויות יוקרה, מסעדות ובתי קפה שוקקי חיים, שאינם מרמזים דבר על המשבר הכלכלי הפוקד בימים אלה את יוון. בעיר שני מבצרים ונציאניים עתיקים. "הישן", הבנוי על אי מלאכותי ומחובר לעיר בגשר, ו"החדש" שבקצה השני של הרובע העתיק. כדאי לשכור כאן כרכרה הרתומה לסוס עטור פעמונים, למרות המחיר הלא זול (40 יורו), ולסייר ברחובות העיר, או להסתובב בטיילת בעלת הניחוח הצרפתי ולשבת בבתי הקפה הצופים אל הים. למי שמתעניין, כמונו, כצאצאים של יוצאי קורפו, בהיבט היהודי של המקום, מומלץ להגיע לרובע היהודי ולבקר בבית הכנסת שעדיין ניצב פה, אחד משלושה שפעלו בעיר בעבר. את בית הכנסת מתחזקת אחת מ-60 היהודים החיים פה היום, רותי סוסי שמה, שחיתה בעבר בישראל ומספרת בעברית צחה במבטא יווני על תולדות הקהילה. על אחד מקירות בית הכנסת לוח הנצחה לבני הקהילה שנספו בשואה, ולקיר החיצוני הוצמד לאחרונה לוח זיכרון לסופר היהודי בן האי אלבר כהן ("סולל", "הספר אשר לאמי", "הנאוה לאדון"), שבשבוע שעבר נערך כאן כנס לזכרו.



כפרים קטנים וארמון מפואר
אורכו של כל האי הוא 60 ק"מ, וניתן לחצות אותו בכמה שעות בכבישים צרים המתפתלים לאורך הים ובין חורשות וכרמי זיתים, לעבור בכפרים הקטנים והציוריים, לשבת לכוס אוזו או קפה יווני שחור ומתוק בטברנות הקטנות. ניתן לעלות להר הגבוה של האי, הפנדוקראטור, המתנשא לגובה של 906 מטר מעל פני הים, שהדרך אליו עוברת בכפר קטן בשם סטרינאלאס. מהפסגה ניתן לצפות אל החוף האלבני, וביום בהיר רואים גם את איטליה. אתר מעניין הוא האכיליאון, ארמון מפואר שבנתה ב-1890 הקיסרית האוסטרית סיסי לכבוד הגיבור היווני החביב עליה, אכילס. הארמון, שנמצא בכפר גסטורי, 19 ק"מ דרומית לעיר הבירה, מציג פסלים, תמונות, תקרות מצוירות וחפצי אמנות, ובגן היפהפה המקיף אותו נמצאים שני פסלים של אכילס, ויש תצפית אל נוף מרהיב. כדאי להגיע גם למוזיאון הצדפים בכפר בניטס, מפעלו (השנוי במחלוקת בעיני מי שחושב שאוצרות הים צריכים להישאר היכן שהם) של צוללן מקומי בשם נפוליאון סיאס. האיש חי שנים באוסטרליה וצלל ברחבי העולם ושלה מבחר מדהים של צדפים וקונכיות, בצבעים ובגדלים בלתי שגרתיים, וגם אלמוגים, כוכבי ים וסוסוני ים, ומציג פוחלצי כרישים ושלדי לווייתנים. בתי מלון וחדרים להשכרה תמצאו באי למכביר. אין כיום טיסות ישירות מישראל לאי, ומגיעים אליו בטיסת המשך מאתונה.
עוד על טיולים:

קוסטה ריקה: ארץ שהיא שמורת טבע

אלסקה: קרחוני ענק וחיות בר

טנזניה וקניה - חובה לאוהבי הטבע

שיט נהרות. חוויה מסוג אחר

קפריסין - האי הגדול במזרח הים התיכון

לקהילת טיולים, נופש ותיירות:

לחצו