ריקודי עם: כל אחד יכול לרקוד

כדי לרקוד ריקודי עם לא צריך להיות צעיר, רזה או גמיש במיוחד, וודאי שלא צריך להיות מקצוען. כל אחד יכול לרקוד, וזה כל היופי. התנועות פשוטות יחסית וחוזרות על עצמן והשירים מוכרים ואהובים. אין קהל בסביבה, ואתה יכול להתרכז בעצמך ובאלה שרוקדים סביבך. מקורם של ריקודי העם קדום והם מבוססים על ריקוד משותף של קבוצה גדולה של אנשים. לישראל פרצו ריקודי העם כפי שאנחנו מכירים אותם כיום עם העליות הראשונות. כל אירוע בקיבוץ, במושב ובעיר נחגג לאורך השנים בריקודי הורה במעגל, והתמונות מחגיגות ליל הכרזת המדינה מעידות על כך. כנס מחולות העם בקיבוץ דליה, שהתקיים בין השנים 44' ו-68', היה אירוע המחול החשוב הראשון בישראל ונאספו בו להקות מחוללים מההתיישבות העובדת ומקרב חברי הפלמ"ח. בין המשתתפים היו גם הכוריאוגרפים הבולטים בתחום, כמו גורית קדמן ויונתן כרמון. בסוף שנות ה-80 חידש כרמון את מסורת מפגשי המחולות כשייסד עם המרקידה תרצה הודס את פסטיבל המחולות בכרמיאל. האירוע המתקיים מדי שנה, כולל הרקדות לקהל הרחב לצד הופעות של להקות מחול בסגנונות שונים. אבל מעבר להקמת להקות מחוללים מקצועיות, ריקודי העם הפכו לנוהג חברתי עממי. השירים הם תמיד שירי ארץ ישראל, למרות שיש גם חדירה של מוזיקה ישראלית פופולרית, ובין הלהיטים של כל הזמנים ניצבים עדיין "שיבולת בשדה", "הרועה הקטנה", "ושאבתם מים", "אל גינת אגוז", "עוד לא אהבתי די" וכמותם. בתנועות הנוער, במתנ"סים, בקאנטרי קלאבים, במועדוני היום ובבתי הדיור המוגן, כולם רוקדים. גם ישראלים שעזבו את הארץ ממשיכים לרקוד "צדיק כתמר יפרח" בארצות מושבם, ולמרקידים יש אפילו ארגון מקצועי בשם "ארגון המרקידים והכוריאוגרפים לריקודי עם בישראל ובתפוצות".


אלי רונן, מדריך ריקודי עם ותיק, יקיר ארגון מדריכי ריקודי העם וגם יוצר ריקודים כמו "את הגשם תן רק בעתו", "איך עף הזמן", "לצפון באהבה" (אלף שיר לצפון) ועוד, אומר שהכיף הגדול של מרקיד זה לראות אנשים נהנים והולכים הביתה מאושרים. "כשהם חוזרים שבוע אחרי שבוע עם חיוך על הפנים, אני יודע שאת שלי עשיתי". רקדני העם מגיעים לדבריו מכל שכבות האוכלוסייה. "יש אנשים שהם דוקטורים ועורכי דין, יש נהגי אוטובוס. מבחינת גילים יש קבוצות של צעירים ויש של אנשים מבוגרים יותר, שמעדיפים בעיקר את ריקודי הנוסטלגיה, ריקודים קצת יותר ישנים אבל עדיין אהובים. חוץ מהם אני מלמד גם ריקודי אמצע הדרך, ריקודי ראשונים וריקודים עכשוויים יותר. יש שירים חדשים שרק יוצאים ומיד מחברים להם ריקודי עם".
מי יכול לרקוד?
"כל מי שלא מוגבל מבחינה פיזית ויכול להתנועע. תוך כמה שיעורים הוא תופש את הרעיון. מבחינת המורכבות של התנועות, היא לא גדולה מדי. נכון שפעם התנועות היו יותר פשוטות ולאחרונה הכניסו יותר סיבוכים, אבל זה עדיין ברמת קושי שווה לכל נפש. על פניו זה נראה אולי מסובך, אבל כל הריקודים מאוד 'רקידים'. "לבני הגיל הזהב, ריקודי עם יכולים לתת חיים חדשים. זה מוסיף חיוך על הפנים, הרגשה טובה וחברה. ובאמת נוצרות חברויות. יש הרקדות ספציפיות גם לגילים האלה, עם ריקודים יותר קלים ופשוטים ובלי יותר מדי קפיצות ודילוגים. בכל מקרה, זה מפעיל את הגוף בצורה מדהימה". אמנון עמרם מדריך לריקודי עם ותיק גם הוא, שנמצא בתחום כבר מ-1975, נכבש על ידי ריקודי העם בילדותו. "היה ליד הבית שלי אולם שבו רקדו. הלכתי להציץ ואחר כך ביקשתי להיכנס וכך התחלתי לרקוד. כשבגרתי למדתי בבית ליסין בתל אביב הדרכת ריקודי עם. אז למדו שם. היום לומדים באוניברסיטה". גם עמרם מאמין שריקודי עם מתאימים לכל אחד בכל גיל. "מגיעים לרקוד מגיל 16 ועד 120, וכולם רוקדים ביחד. לא צריך כושר גופני, לא צריך גמישות ואין דבר כזה לא לקלוט את התנועות. והכי חשוב, לרקוד ביחד, זה נותן, חוץ מהכיף של הפעילות, גם תחושה של שייכות". באתר ריקודי עם - החוויה הישראלית www.tadmit4u.net/rokdim, אפשר למצוא מידע מפורט על חוגי ריקודי עם למתחילים ברחבי הארץ.
עוד על תחביבים:

פטאנק: ספורט, חשיבה וכדורי מתכת

ווי: לא לנכדים בלבד

אופניים: לרכוב בכל גיל

סדנאות צילום: לומדים לעבוד עם המצלמה

אוריגאמי: אמנות שהיא גם אתגר אינטלקטואלי

לקהילת הריקודים של מוטק'ה:

לחצו