רכבת העמק ההיסטורית בכפר יהושע

בתחילת המאה ה-20 כינו אותה "אתונו של הסולטן" והיא התנהלה באיטיות בצפון ארץ ישראל יותר מארבעים שנה (1905-1948). זה היה קו רכבת שנבנה בהוראת הסולטן הטורקי, כשלוחה של "הרכבת החיג'אזית" הנודעת ? מסילת ברזל שראשיתה בדמשק, וסופה המתוכנן היה בערי הקודש המוסלמיות מכה ומדינה, אך לשם היא לא הגיעה מעולם. לחיפה, לעומת זאת הגיעה רכבת טורכית זו, ובחלקה הארץ-ישראלי כינוה היהודים "רכבת העמק". מבחינה טכנולוגית זה היה מפעל אדירים: כ-10,000 חיילים טורקיים הועסקו בבניית השלוחות השונות, ועל המתכננים והמבצעים היה להתגבר על הבדלי גובה ניכרים. בעמק הירדן הוקמה התחנה הנמוכה ביותר בעולם ? 246 מ' מתחת לפני הים. בשנים הראשונות נסעה בקו רכבת אחת ביום לכל כיוון ? מחיפה, דרך עמק יזרעאל השומם בואכה בית שאן, ומשם, לאחר ירידה תלולה היא המשיכה צפונה, חלפה על פני גשר הירדן בג'יסק אל מג'מע, פנתה לעבר צמח, וטיפסה לאורך ערוץ הירמוך לדרעא, במקום בו התחברה ל"רכבת החיג'אזית". מספר התחנות בארץ-ישראל לאורך המסילה היה תחילה זעום: שמונה בסך הכל. זאת משום בין חיפה לצמח היו, בטרם ההתיישבות היהודית הרחבה, רק יישובים מעטים. בשנים הבאות, עם התרחבותה של ההתיישבות היהודית בעמק יזרעאל, ולאחר מכן גם בעמק בית שאן וצפונה לו, זכתה "רכבת העמק" לפריחה של ממש. לאורך התוואי שלה קמו לא מעט יישובים יהודים שלידם הוקמו תחנות חדשות. מתוך 18 התחנות הקבועות שבין חיפה לצמח, 14 תחנות שירתו בשנות ה-40 יישובים יהודיים. אלה נעזרו בה ככלי-תחבורה חשוב ולשיווק תוצרתם החקלאית, הן מערבה לחיפה והן מזרחה וצפונה לדמשק. בשנות ה-30 וה-40 הילכו בקו מדי יום שלוש רכבות הלוך ושוב, ועוד שתיים נסעו במסלול קצר יותר ? מחיפה לקריית חרושת וחזרה. לאחר חצות נסעה, מדי לילה, "רכבת החלב", שאספה חלב ומוצרי חקלאות מהיישובים והובילה אותם לחיפה. היישובים היהודיים נעזרו ברכבת גם במקרים מיוחדים. כך למשל, בעת הקמת היישובים הראשונים של "חומה ומגדל" הועברו ברכבת מחיפה מטענים של לוחות עץ וחצץ להקמת חומות היישובים.


הרכבת הייתה ידועה בקצבה האיטי במיוחד, והרבה בדיחות סופרו על כך. אחת לדוגמא: נהג הקטר משוחח עם ערבי הרוכב על חמורו לצד המסילה. לאחר כמה דקות אומר לו הערבי: סליחה, אבל אני ממהר... כשכבשו הבריטים את ארץ ישראל עברה רכבת העמק לשליטתם והם שילבוה ברשת הרכבות של ממשלת המנדט. ואולם, יעילותה הייתה מעטה: הציוד היה מיושן והפסים הצרים. רכבת העמק הפסיקה לנוע באביב 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות. מפקדי "ההגנה" הבחינו כי הכנופיות הערביות מתגברות את כוחותיהן באמצעות הרכבת, ולא אחת מושלכים ממנה מטעני חבלה לעבר יישובים יהודיים. גשר שפוצץ על ידי כוח של "ההגנה" בין מרחביה לכפר יחזקאל מנע את המשך נסיעתה, והיא שוב לא חידשה את פעולתה גם לאחר קום המדינה, למעט מספר מצומצם של נסיעות מיוחדות, למטיילים ולתלמידים, בקו חיפה-עפולה. ב-1952 הושבת הקו כליל. סיפורה של "רכבת העמק" מהווה ללא ספק פרק בתולדות ההתיישבות היהודית-ציונית בארץ ישראל. אף שהקמתה הייתה למטרות שונות לחלוטין, היא מצאה עצמה משרתת את המפעל הציוני ומהווה את אחד מעורקי התחבורה העיקריים שלו. מאז תחילת שנות ה-50 עלו מדי פעם הצעות ותכניות לחדש את קו רכבת העמק. רק בשנים האחרונות, עם פיתוחה המהיר של רשת המסילות של רכבת ישראל, נראה הדבר קרוב מתמיד ובשלב ראשון מתוכנן קו חדש מחיפה לבית שאן, שאולי יימשך לעבר גשר שיח' חוסיין וירדן (המדינה).
הביקור בתחנת כפר יהושע מיועד לכל המשפחה, בימים א-ה 09:00-14:00 הסיורים בקבוצות, בימי שישי ושבת, על פי תיאום מראש בלבד בטל' 04-9534226 הכניסה בתשלום דוא"ל [email protected]
פרטים נוספים באתר המועצה לשימור אתרים -
לחצו כאן