תכשיט עושים באהבה

צילום: Shutterstock 

עיצוב תכשיטים. זהו התחביב של זוכה פרס הנובל בכימיה והמועמד לנשיאות פרופ' דן שכטמן. מאז למד צורפות בארצות הברית בתחילת שנות השבעים, הוא לא מפסיק ליצור צמידים, ענקים, עגילים וטבעות לאשתו ציפי, שאת חלקם אף הציג לא מזמן בתערוכה בשם "עדי לרעייתי". "למדתי שתכשיט עושים לאט, בסבלנות ובאהבה", סיפר בראיון. "אולי אני לא תכשיטן גדול, אבל אני אוהב את זה".

האהבה לעניין בוודאי משמעותית, כשאתה נדרש לעיסוק שמאתגר את תפקוד האצבעות, חדות העיניים, חוסן הגב ובעיקר את הסבלנות. אבל יש בו גם חדוות יצירה ויוצא ממנו תכשיט מקורי שאפשר לענוד, לתת במתנה לאדם אהוב או למכור. האם אפשר ללמוד תכשיטנות גם כתחביב או כדרך להתפרנס בפנסיה, ללא ניסיון מוקדם?

בין תכשיטנות לצורפות

לדברי מעצב התכשיטים יובל קרייתי, זה אפשרי, אבל העבודה לא קלה. "יצירת תכשיט מצריכה דיוק והתמודדות עם מידות מאוד קטנות. יש צורך בראייה טובה או בעזרי ראייה מתאימים, בקואורדינציה, במוטוריקה עדינה טובה. זה אומר לשבת על כיסא, להיות מרוכז במשך כמה שעות, וזה קשה, גם פיזית. הצוואר רכון קדימה ודי מהר אתה מתחיל להרגיש את הגב. יש שימוש בכלים ואפשר גם להיפצע, אם לא עובדים נכון.

"אבל כשלימדתי תכשיטנות בעבר היו לי גם תלמידים מבוגרים, ואני בדעה שאם מישהו אוהב משהו וזה ממלא אותו, הוא ימצא את הדרך. אם יש מורה טוב שיכול להתאים את הפיזיולוגיה שלך לצורת העבודה, גם זה יכול להקל".

כשמדובר על תכשיטנות, יש להבדיל בין צורפות, כלומר עבודה הכרוכה בהתכה ובחיתוך מתכות, לבין טכניקות פשוטות יותר. "אפשר לקנות פלייר, חוטים, חרוזים וחלקים אחרים שמוכנים לחיבור ולהתחיל ליצור לבד", אומר קרייתי. "עם עין טובה וקצת קואורדינציה, לא צריך מורה ויש אפילו ספרות חצי מקצועית שמסבירה איך לעשות את זה.

עוד לשעות הפנאי:

לגעת בחומר

ועכשיו כולם ביחד

בהמה טיבטית, שלוש אותיות

בואו ללמוד מהבית