תל אביב: יש עוד הרבה לראות

כל כך קרובה ונגישה, ועדיין טומנת בחובה פינות נסתרות, מקומות בילוי לא מוכרים, שכיות אמנות ותרבות, היסטוריה והרבה ריחות וטעמים. כזו היא תל אביב, העיר העברית הראשונה או פשוט "העיר" בהא הידיעה, למי שלא מזדמן הרבה לערים גדולות ויפות ממנה (וגם למי שכן). העמותה לתיירות תל אביב יפו, השייכת לעירייה, רוצה לעודד אתכם לטייל בעיר ולהכיר אותה, גם אם נדמה לכם שאתם כבר מכירים. סדרת הסיורים החדשה לשנת 2011 שמשיקה העמותה ואשר נבנתה עבור התייר הישראלי נועדה לחשוף את העיר למגוון הרחב ביותר של קהלים. הסדרה כוללת 38 סיורים שונים, בהם סיורי טעימות, סיורי תרבות ואמנות, סיורים היסטוריים, סיורים מומחזים ועוד. עשרה מהם חדשים, והשבוע נחשפו מקצתם לעיתונאי תיירות. הראשון היה הסיור "רק היום בזיל הזול", טעימות בשוק הכרמל. השוק הססגוני וההומה הוקם ב-1922 והפך למוסד תל אביבי. הגרעין הקשה של הסוחרים הורכב בעבר מאסירים משוקמים, שבשנות השבעים העניקה להם המדינה דוכנים בשוק כדי להחזירם למוטב. השוק מקבל את פנינו בגודש הסחורות הנערמות על הדוכנים, בריחות התבלינים, בקריאות הסוחרים ובשלל טיפוסים צבעוניים. המדריך דורון עוזר מתחיל את הסיור בכניסה לשוק בכיכר מגן דוד, שבה רקדו ההמונים הורה עם החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל וכיום מאכלסת את תמהוני העיר ואת הזמרת מירי אלוני המחזיקה פינה קבועה למופעי רחוב. ליד הכיכר, מספר לנו עוזר, שכנה בעבר חנות "נעלי פיל" המיתולוגית שהוקמה בשנות העשרים, ובמשך שנים השתרכו תורים מול שעריה לפני פסח וראש השנה. לא רחוק משם ניצב בעבר "קפה ויטמן" שבו הוגש המילקשייק הכי טוב בעיר ובו הכירו יצחק ולאה רבין. עוזר מוביל אותנו בין המוני האדם הגודשים את השוק לטעום מעט מהמגוון האדיר שיש לשוק להציע בתחום הקולינרי. ב"טורקיה הקטנה", מקום חביב על שפים כמו גיל חובב וחיים כהן, מגיש לנו בעל הבית מבחר בורקסים טריים וריחניים לצד ירקות חתוכים, משקה יוגורט טורקי ולימונדה קרה. את הבצק שלו, הוא מגלה, הוא מכין ללא מרגרינה, על בסיס שמן ויוגורט. בפינת רחוב בהמשך נגלה כוך נסתר לממכר קפה בשם "קפה שטרן", שמאז הוקם ב-1948 לא חודש בו דבר מבחינת חיצונית ומהווה פנינה היסטורית. אנחנו עוברים דרך דורפמן, דוכן מומלץ לדגים מלוחים בטעם רומני שפתוחה בסופי שבוע בלבד, בהמשך נטעם גם כאלה, במקום אחר. לצד הדוכנים ניצב כאן המבנה ששימש כתחנת השידור של הלח"י, שממנו שידרה גאולה כהן את שידוריה המחתרתיים, ואז מגיעים לחנות קפה חדשה בשם "קופילאב" (מעבדת קפה), האפופה בארומת קפה מזמינה וברחשי טחינת פולים. בגלילים השקופים והמאורכים המחוברים לקיר נחים פולי קפה מסוגים שונים ומשונים שמגיעים מכל העולם. תוכלו לבקש כאן את התערובת החביבה עליכם, אם זו ערביקה, אתיופיה, סומטרה או "קפה גולדה", שהיה המועדף על גולדה מאיר. בדרך לתחנה הבאה עוברים במסעדה המצרית של ג'ולי. האשה החביבה למראה אוהבת לקלל ולנאץ את כל העולם, כך מספר עוזר, אבל לבשל היא יודעת. בסירים שלה מתבשלים מלוחייה וסופריטו נפלאים ותאנים הממולאות שקנו לה שם בסביבה. לא רחוק ממנה נמצאת חנות התבלינים של לחאם, שבה יש מחלקה שלמה של מיני אבקות המשמשות לביצוע כשפים ולחשים נגד עין הרע.


כשאנחנו נכנסים בפתח החנות-בית קפה של שלמה כהן ברחוב ישכון, שבה הוא מוכר קפה ומוצרי מכולת, מגש עם כוסות קפה שחור כבר מוכן. כהן, איש חינוך בדימוס וחזן מתוסכל, משמיע לנו מעט מהזמירות התימניות לשבת, בלוויית תיפוף על פח זיתים, שהוא מנעים לקונים המגיעים אליו בימי שישי. עוברים בחנות התבלינים של האחים כוחלני, המציעה תבלינים ומוצרי מזון מיוחדים מדרום אמריקה ומגיעים לדוכן הדגים המלוחים של אריה לייב ז"ל, שכיום מנהל נכדו אברם. הנ"ל מוציא מגש עם כמה וכמה סוגי דגים מלוחים ומעושנים, כמו טונה אדומה, פלמידה נורבגית, הרינג כבוש ומקרל, ואנחנו מסתערים. ואם לא די בכך, הקרניבורים שבינינו אוכלים קציצות טלה (מעולות, הם אומרים) עם טחינה ביתית ב"מקור הברכה", שבו אפשר לזלול מיני בשרים בפיתה או בג'בטה, ולקינוח אנחנו דוגמים שלושה מיני חלבה מדוכן אחר. סיור נוסף עוסק בפן אחר של העיר, אמנות חוצות, או ליתר דיוק, ציורי הקיר המופלאים של רמי מאירי, שהפכו לחלק מנופה של העיר ואין תל אביבי שלא מכיר. אי אפשר לראות את כל ציוריו של מאירי בסיור אחד, אלא אם אתם מוכנים להלך במשך ימים ברחבי העיר, ולכן המדריכה, דנה צרפתי, מראה לנו רק כמה מהם, המצוירים ברחובות לב העיר, לצד ציורי גרפיטי אחרים המעטרים את הקירות. מאירי, בוגר בית הספר לאמנות אבני, החל לצייר על קירות אי שם בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. הוא התפרסם לראשונה בעקבות ציור קיר בחוף גורדון, שבו הנציח דמויות את דמויות מתרחצי ומשתזפי החוף, אבל הפריצה הגדולה היתה עם ציור האיש שבקיר, ציור שחור-לבן של פרצוף המנסה לקרוע את פיו לרווחה על חומת בית הספר מקס פיין, כיום ליד מגדלי עזריאלי. היום הוא נחשב לאמן חוצות מוערך, המוזמן לצייר על קירות של בתים ומוסדות בארץ ובחו"ל. בניגוד לציירי גרפיטי אחרים, הפועלים במחתרת ולמעשה מחוץ לחוק, מאירי הוא חלק מהקונצנזוס ומצייר מטעם העירייה. בציוריו הוא עושה שימוש בתנאי השטח ומשלב את החלונות, התריסים והגגות, בנוסף לקיר עצמו כמובן, כדי ליצור אשליית עומק והתרחשות. הדמויות נראות כל כך חיות, שנדרשות לעתים כמה דקות כדי להבין שמדובר בציור. בסוף הסיור מגיעים לסטודיו שלו ברחוב הירקון, שגם עליו, איך לא, מתנוסס ציור קיר ענק. מאירי מציג צילומים של עבודותיו ומספר על תהליך העבודה ועל מקורות ההשראה שלו. לסיום מוזמנים המבקרים לנסות את כוחם בציור קירות צבעוני על קיר מחוץ לסטודיו, בהדרכת האמן. סיורים נוספים בסדרה הם "החברים של ביאליק", סיור מומחז עם השחקנית מירב קופרברג, "אהבה וזוגיות בנווה צדק", סיור באוהאוס, "החיים היפים בתל אביב הקטנה" ועוד.
פרטים נוספים על הסיורים תוכלו לקבל בעמותה לתיירות תל אביב יפו: 5166188 03, www.visit-tlv.co.il

עוד על טיולים:

מיני ישראל: פארק הדגמים הענק של ישראל

מרכז מורשת בגין

סיורים ספרותיים: לטייל בתוך סיפור

יוצאים לטיול: עמק חרוד

אשקלון: בין הדיונות לים

לקהילת טיולים, נופש ותיירות:

לחצו