"בדיקת הקולונוסקופיה הצילה את חיי"

שונאים פרסומות? מתברר שקמפיינים פרסומיים וכתבות במדיה יכולים גם להציל חיים. חייה של איילת פרלמן בת ה-52, ניצלו בזכות החשיפה לפרסומים על חשיבות בדיקת הקולונוסקופיה. כמובן, בתוספת של ערנות ויוזמה אישית.
לא היה זה רופא המשפחה או גורם רפואי אחר בסביבתה של פרלמן, שהמליץ לה לבצע את הבדיקה החשובה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, כשהגיעה לגיל 50. גם כשהחליטה על כך מיוזמתה, נתקלה בספקנות. "אף אחד מהרופאים לא הבין למה אני הולכת לבצע בדיקה פולשנית כזאת, כשאין לי מיחושים או תסמינים אחרים", היא נזכרת. כשהתברר שצמח במעיה גידול טרום-סרטני גדול, הודתה פרלמן לאל שלא הקשיבה לקולות הספקניים.
סרטן המעי הגס הוא מסוגי הסרטן השכיחים בישראל ובעולם. הוא פוגע בנשים ובגברים מכל חלקי האוכלוסייה, בעיקר בגיל המבוגר. מדי יום מתים מהמחלה חמישה אנשים בישראל, בכל יום מתבשרים עשרה שחלו בה. על פי אתר "האגודה למלחמה בסרטן", בין גורמי סרטן המעי הגס, נמצאים תזונה עשירה בשומן ובחלבונים מן החי ודלה בסיבים, לצד נטייה גנטית ומחלות מעיים.
רבים, בהם דמויות מוכרות כמו משה דיין, דן בן אמוץ, בני אמדורסקי ורלף קליין, נפטרו מהמחלה. למרות שיש הטועים לחשוב שהיא מחלה "גברית", ברשימה חלקית של נשים שלקו בה אפשר למצוא את ענת גוב, את הדוגמנית פינצ'י מור ואת הכוכבות ההוליוודיות אודרי הפבורן ופארה פוסט.
הבדיקה מורידה את התמותה מהמחלה ב-50%
הבשורה הטובה היא שאפשר לגלות את סרטן המעי הגס בשלב מוקדם, באמצעות בדיקת הקולונוסקופיה. הבדיקה מאפשרת לאתר גידולים שפירים או ממאירים במעי ולהסיר אותם. מחקר מ-2012, שעקב אחר אנשים שעברו קולונוסקופיה במשך 20 שנה, הראה שהבדיקה הורידה את התמותה מסרטן המעי הגס ב-50%, לעומת קבוצת הביקורת שלא נבדקה.
ההכנה לבדיקה היא כנראה החלק הקשה יותר, מכיוון שהיא כרוכה בצום מיוחד ובשימוש בחומרים משלשלים. ההליך עצמו מבוצע בטשטוש ואינו מורגש כלל. הבעיה היא שהחדרת צינור פלסטי למעיים דרך פי הטבעת אינה הליך אטרקטיבי, ורבים מחפשים תירוצים להימנע ממנו.
ובחזרה לאיילת פרלמן, שעד לאותה קולונוסקופיה גורלית, בדיקות רפואיות יזומות לא היו חלק מסדר היום שלה. "אני אישה בריאה וספורטיבית, שמתאמנת בחדר הכושר ורוכבת על אופניים", מסבירה פרלמן, נשואה ואם לארבעה המתגוררת במושב צור הדסה שליד ירושלים. "אף פעם לא סבלתי מעודף משקל או מבעיות רפואיות, ולא היו מקרי סרטן במשפחה שלי, כך שלא ראיתי צורך להיבדק".
כשמלאו לה 50, הבינה שהגיעה לגיל שכדאי להתחיל. "חזרתי מטיול טרקים בניו זילנד, והחלטתי לעשות טיול גם בתוך הגוף שלי", היא משתפת. "עברתי בדיקת ממוגרפיה לגילוי סרטן השד שיצאה תקינה, והשלב הבא היה קולונוסקופיה".
"אם הייתי מחכה חצי שנה, היה מתגלה סרטן"
"המטרה שלי עכשיו היא לגרום לאנשים להיות מאושרים". איילת פרלמן. צילום: באדיבות פרלמן
הגידול עדיין לא הפך לסרטני, אבל הניתוח להסרתו היה קשה. "פתחו לי את כל הבטן", היא מספרת. "הרופאים אמרו שמעולם לא ראו גידול כל כך גדול, שלא גרם לשום תסמינים. לא כאבים, לא עצירות, לא דימומים".
את ההתאוששות מהניתוח מגדירה פרלמן כמאתגרת. "ניתוח בטן זה לא דבר פשוט, בעיקר כשכורתים חלק גדול מהמעי", היא מסבירה. "הייתי מאושפזת שמונה ימים עם צינורות מכל מקום וכאבים. זה גרר קשיים בריקון לתקופה ארוכה. רזיתי המון. אני אדם שבדרך כלל מחלים מהר, אבל הניתוח הזה גרם לי לעזוב את העבודה שלי כמורה בתיכון כדי לנוח שנה בבית, ולעולם לא לחזור אליה".
לאחר שהחלימה שינתה פרלמן כיוון מקצועי, והחליטה לנתב את האנרגיות שלה לכיוונים של טיפול, כדבריה. היא התחילה ללמוד אצל מאסטר הזן ניסים אמון, וכיום מטפלת באנשים בשיטת NLP (טכניקה של דמיון מודרך) ובשיטת הטיפול טרילותרפיה שפיתח אמון, המשלבת זן בודהיזם עם טכניקות מהפסיכולוגיה המערבית.
שינוי משמעותי נוסף שביצעה, מתבטא במזון שהיא אוכלת. "בעבר אכלנו הרבה בשר בבית", היא מספרת, "כמו בכל בית ישראלי, לא היתה ארוחה בלי בשר. היום כולנו יודעים, מההכרזה של ארגון הבריאות העולמי, שהדברים האלה גורמים לסרטן המעי הגס.
"גיליתי שהגוף שלי מגיב הכי טוב לתזונה טבעונית"
[#middleBanner]
"אחרי מה שקרה הבנתי שחלק גדול ממה שאכלתי, לא טוב לגוף. במשך שנה חיפשתי את התזונה המתאימה לי, וגיליתי שהגוף שלי מגיב הכי טוב לתזונה טבעונית, לרוב רואו פוד, כלומר לא מבושל".
כשהיא נשאלת האם היא ממליצה על תזונה כזאת לכולם, פרלמן נסוגה. "אני חושבת שכל אחד צריך לאכול מה שמתאים לו", היא אומרת, "אני לא הטיפוס המטיף. בעלי טבעוני היום מבחירתו, ואנחנו מגדלים בגינה ירקות ופירות אורגניים. גם הילדים, שחלקם כבר מחוץ לבית, אוכלים הרבה יותר בריא, וזה רק מתוך דוגמה אישית".
פרלמן מצהירה כי כיום היא אדם מאושר, אבל מציינת שתמיד היתה אדם שמח ואופטימי. "גם כשנפלתי לא ראיתי את זה כעונש, ידעתי שיש לזה סיבה", היא אומרת. "המטרה שלי עכשיו היא לגרום לאנשים להיות מאושרים. למרות שאני לא אוהבת להטיף, לבדיקה אני שולחת את כולם. כל מי שאני מכירה ושמע את הסיפור שלי, מיד הלך להיבדק".
"בדיקת דם סמוי בצואה היא מיושנת"
עמותת "צו מניעה - למניעת סרטן המעי הגס", שהוקמה על ידי ד"ר שלמה לבקוביץ, איש הייטק העוסק בפיתוח מכשור רפואי, פועלת מזה שנים להכנסת הקולונוסקופיה כבדיקת סקר תקופתית בסל הבריאות, החל בגיל 50, ולהעלאת מודעות הציבור ומערכת הבריאות לחשיבותה.
"הבדיקה מורידה את התחלואה ואת התמותה בסרטן המעי הגס בכל העולם", אומר לבקוביץ. "בדיקת דם סמוי בצואה שמציעות קופות החולים היא מיושנת וחסרת דיוק. היא לא יכולה לשמש כבדיקת מנע, אלא רק כאבחון מוקדם כשהמחלה כבר קיימת".
לדבריו, הקולונוסקופיה היא הבדיקה המומלצת והמדויקת ביותר, שמאפשרת גם לאבחן וגם להסיר את הגידולים – על אף שהוא מציין כי היא לא בדיקה מושלמת, ואחת לכמה אלפי מקרים, עלול להיגרם במהלכה דימום או נזק למעי.
אבל לא רק הסיכון המזערי מרתיע אנשים. "יש שפוחדים שאם ייבדקו הם בטוח יימצאו חולים", מסביר לבקוביץ. "יש שכאלה שנרתעים מהחודרנות של הבדיקה, מהמגע בפי הטבעת, ויש שמתקשים עם תהליך הניקוי לפני הבדיקה. מי שכבר עבר אותה, רואה שזה לא נורא".
מגיל 50 מומלץ לעבור קולונוסקופיה אחת לעשר שנים
לדבריו, אין ספק שיש חשיבות רבה גם לאורח חיים בריא במניעת המחלה. "אנשים שחיים נכון, סטטיסטית מקטינים את הסיכוי ללקות בה, אבל זה עדיין לא חוסך את הקולונוסקופיה, שמעניקה שקט נפשי לשנים".
מגיל 50 ואילך, מומלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה אחת לעשר שנים. באופן רשמי, הבדיקה אינה נכללת בסל הבריאות לאנשים בריאים, שאינם בקבוצת סיכון, ועלותה נעה בין 600-1,100 שקלים. באופן מעשי, מוסרים בעמותת "צו מניעה", הקופות התחייבו לממן את הבדיקה לכל המבקש אותה, מגיל 50 ומעלה, וכן לאלה הנמצאים ברמת סיכון גבוה במיוחד החל מגיל 40. בנוסף, בישראל פועלים למעלה מ-30 מכונים המציעים את הבדיקה, בבתי חולים, בקופות החולים ובמרפאות פרטיות.
"מדי שנה נוספים בישראל כ-3,000 נשים וגברים חולים בסרטן המעי הגס בישראל", מסכם לבקוביץ. "לצערנו, רוב החולים לא נבדקו החל בגיל 50, בהתאם להמלצת הרופאים. המחלה הנוראית פוגעת בכולם, ללא הבדלי גזע, דת או מין - אין הגנה מלבד בדיקה. סרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן היחיד שאותו ניתן למנוע, באמצעות בדיקת קולונוסקופיה. הגברת המודעות לחשיבות הבדיקה יכולה להציל חיים רבים. המקרה של איילת פרלמן מוכיח באופן מובהק, את חשיבות תזמון הבדיקה ואת המעט שאפשר לעשות בכדי להציל את החיים".
במסגרת מטרת עמותת "צו מניעה" להגביר את המודעות למניעת סרטן המעי הגס ולחשיבות הבדיקה לגילוי המוקדם, יתקיים אירוע תחרותי משעשע תחת הסיסמה "תזיזו ת'תחת ורוצו להיבדק". במסגרת האירוע, המתקיים זו השנה החמישית, המשתתפים ירוצו במרוץ כשלגופם תחתונים (על גבי הבגדים). לפרטים נוספים ולהרשמה למרוץ לחצו כאן.
השד לא כל כך נורא: חוויות אישיות מבדיקת הקולונוסקופיה
"בזכות המחלה יצאתי לחיים חדשים"
מלכת היופי לניצולות שואה: החיים חזקים יותר
פשוט לנשום: מדיטציה להפחתת חרדות
"מאמינה שאני יכולה להגיע לכל מקום שארצה"
ריפוי טבעי: הנשים שעשו את זה מספרות
"מותו של יואב מראה כמה החיים שבריריים"
נוטלים תרופות רבות? דעו את הסכנות
עוד במדור בריאות
הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק'ה!
פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח בה הולכים ונפגעים הדרגתית תאים, בעיקר באזור בגזע המוח שאחראי על ייצור...
בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתוכן
כדי להבין מהי מפרצת בטנית (או אאורטה בטנית), יש להבין תחילה איך פועל...
הלילהכולנו הזזנואת השעונים שעה אחת אחורה (אוקי, בואו נודה בזה, בעידן הדיגיטלי הרוב הוזז אוטומטית, ולנו רק...
לפני שלוש שנים עברתי את הבדיקה לאחר חששות מרובים מעצם הבדיקה שבמהותה פולשנית וחודרנית מסתבר שההר הוליד עכבר והבדיקה היתה ידידותית ולא כצעקתה.
אנשים מפחדים מהלא נודע, גמאני, בסופו של יום ה...
לפני שלוש שנים עברתי את הבדיקה לאחר חששות מרובים מעצם הבדיקה שבמהותה פולשנית וחודרנית מסתבר שההר הוליד עכבר והבדיקה היתה ידידותית ולא כצעקתה.
אנשים מפחדים מהלא נודע, גמאני, בסופו של יום החששות היו לריק , ולשמחתי גם התוצאה היתה טובה, כדאי להיבדק בזמן.
גם אני עברתי את הבדיקה. אך להבדיל מהפרסום שגרם לאיילת לפנות לבדיקה, אבי חלה בסרטן הקיבה, ואחותי ואני נמצאות בקבוצות סיכון, הרופא המשפחתי המליץ לנו להבדק. הבדיקה, למרות שלא כל כך נעימה, עברה בשלום. ...
גם אני עברתי את הבדיקה. אך להבדיל מהפרסום שגרם לאיילת לפנות לבדיקה, אבי חלה בסרטן הקיבה, ואחותי ואני נמצאות בקבוצות סיכון, הרופא המשפחתי המליץ לנו להבדק. הבדיקה, למרות שלא כל כך נעימה, עברה בשלום. הבדיקה שלנו כן נמצאת בסל הבריאות, בשל מחלתו של אבינו. אנחנו נבדקות אחת לחמש שנים.