העלים הירוקים שהצילו אותם מרעב

אני עלי החובזה שלא ביישו הנסיעה לבית החולים ארכה מעבר למשוער ידעתי שהנסיעה ברכב בחזרה מהמרפאה
היא בעלת סיכון גדול. הייתי בדרכי למרפאת עיניים לקבלת זריקה ישירות לעיין על מנת לנסות ולהעלים את הבצקת שנוצרה מניתוח רישתית בלתי מוצלח שבוצע לפני כארבע שנים. .
חניתי במיגרש החניה של בית החולים ופניתי למרפאה.
"החלטנו בישיבת רופאים להכפיל את כמות החומר שנזריק לך לעיין" הסביר לי הרופא והוסיף
"נצטרך קודם לשאוב נוזל מגלגל העיין על מנת שיהיה מקום לחומר ההזרקה".
שכבתי על שולחן הטיפולים נתון לחסדיהם של הרופא והאסיסטנטית. טיפות ועוד טיפות של חומר חיטוי וחומר הרדמה . טבעת מקבעת את העיין שתישאר פקוחה לרווחה . עכשיו הוא דוחף מזרק לגלגל העיין שואב נוזל. לאחר מכן שוב מזרק שמזריק חומר לעיין . העיין פקוחה ורואה את המזרק ואת הרופא שדוחף אותו לעיין. עכשיו החומר מטייל בתוך גלגל העיין חומר עכור שחור מהר מאוד הופכת התמונה למסך לבן החוסם את שדה הראיה.. .וואו ! איך תנהג עם עיין אחת? אני שואל את עצמי ומטיף לי מוסר."היית צריך להישמע להוראות שקיבלת להגיע עם מלווה."
אני מגיע לרכב שחונה בקצה מיגרש החניה. יושב וחושב האם להמתין עד .....לא ברור עד מתי שהרי הראות לא תחזור עד למחרת.
יצאתי מהרכב שוקל את צעדי. לפתע שמתי לב שליד המכונית צומח לו שדה חובזה. ואז חזרו אלי זיכרונות עבר. זיכרונות מלחמת העצמאות. הסיפור שהכתיבה לי רעיתי ז"ל על העלים הירוקים שהצילו את משפחתה מחרפת רעב. המשפחה גרה בבית ישראל החדשה בירושלים כשמנגד ישב הליגיון הירדני בבתי הכפר הערבי וצלף על כל מי שהעז להוציא ראש מבעד לחלון. את המזון והמים קיבלו במשורה. פרוסת לחם ליום לכל נפש. לא הרחק מביתם היה שדה חובזה שעליו דמויי עלי גפן ,שימשו להכנת ממולאים. הילדים נהגו להתגנב בחשיכה אל שטח ההפקר על מנת לקטוף את עלי החובזה. למרות הסכנה הכרוכה בכך נאלצה האם להעלים עיין מיציאתם של ילדיה הקטנים לקטוף את עלי החובזה. לא הייתה להם ברירה הרעב הכריע.
עכשיו אני עומד ליד שדה חובזה עם עלים טריים וירוקים. בהחלטת פתע נטלתי שקית ניילון מהמכונית וקטפתי כמות מסויימת של עלים. לא היה ברור לי מדוע עשיתי זאת .הייתה זו החלטה ספונטנית . רציתי לחקות את מה שעשתה משפחתה של רעייתי ז"ל בעת המלחמה.
החלטתי שבלית ברירה אני חייב לנהוג . שמתי גזה על העיין הפגועה.מתחת למשקפיים וכך נהגתי לביתי.
יומיים שכבו עלי החובזה במקרר ואז החלטתי שאני מנסה ליצור את המאכל שתארה לי אישתי. שטפתי והרתחתי קלות את העלים ולאחר מכן גילגלתי עם מילוי אורז מטובל בגזר בצל ותבלינים. הרתחתי, בישלתי והנחתי על הפלטה. . האורחים שהגיעו היו שפני הניסיון. השבחים שזכו לקבל ממולאי החובזה אישרו שזה לא רק מאכל לעת מלחמה . הוא יכול להיות מאכל גורמה.
ישבתי על הכורסה שולח מבטי אל על ודומה היה שאני רואה שם את דמותה של רעייתי מחייכת "אמרתי לך שזה גם טעים."