געגוע
געגוע...כמיהה צפרירי בוקר קלילים בחלוני הפתוח מנענעים מעדנות את פעמוני הרוח. ריח הסתיו באויר מעורר געגוע, לא אדע למה לא אבין מדוע. אולי לגשם שיבוא וישטוף רחוב ומדרכת או לשמש חורף לוטפת מבורכת. געגוע...כמיהה שכזו שמתעוררת בלב אולי ליד חובקת אולי ללב אוהב.
תגובות
0
אהבו
0
546
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
מלחמה ושלום
מזמן לא כתבתי בבלוג שלי, הערב, עקב המצב בדרום הארץ, הגשתי צורך לכתוב קצת את המחשבות שליאולי להוריד קצת מועקה מהלב.הרבה מחשבות מתרוצצות בראשי עקב המצב בדרום הארץ.אני ילידת הארץ, הייתי בת חמש כשקמה...
לקריאת הפוסט
זיכרון בסלון
הלכתי הערב ל"זיכרון בסלון" שם שמעתי את סיפורו של ניצול שואה מעיירה בפולין. הוא היה בן 15 כשהנאצים כבשו את פולין, שרד את המחנות ועבודות הפרך. היום הוא בן 94, זוכר את כל מה שעבר ומספר בשפה ברורה את...
לקריאת הפוסט
מפגש קהילת אמנים וחובבי אמנות
http://www.motke.co.il/index.php?idr=440&v=80
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות