יצאתי היום

לטיילת החדשה בתל ברוך לראות ולצלם את הים הסוער. הרוח נשבה בחזקה פרעה את שערי והקשתה על ההליכה, אבל היה נעים לנשום את האויר הצלול. בעודי הולכת על הטיילת מול הים והרוח חשתי כציפור הדואה בשמיים ונזכרתי בשיר שכתבתי לפני שנים חכמת הלב/מקסימה החיים כמו ים גדול סכנה בכל מיכשול אם נדע בם לנווט בין השקר לאמת אם נדע לבחור בדרך להבין מהו הערך נהלך תמיד בשביל אליו חכמת הלב תוביל אם תוכל להבינני שאני, אני הנני וללא מיקסם שוא לרעהו איש נאהב בכוחות משותפים נתגבר על נחשולים.