ילד טובע וקהל צורח
עוד הופעה אקראית בים ועוד הצלה של טובע. הפעם היה זה ילד בגיל 6 או 7..
בנותי הפצירו בי לקחת אותם לרחצה בים ליד חוף רידינג. הן ידעו שאני שונא ים וידעו שאם ינדנדו לי אכנע. לקחתי את כלב הזאב שגידלתי , הצמדתי לו שרשרת ברזל והוא גרר אותי לאורך הרחוב כשאני מנסה בכל כוחי לרסן אותו. הכלב ידע שאנו הולכים לים והוא היה נלהב בדיוק כמו בנותי הקטנות.
מרחוק ראיתי את ההתקהלות של הרוחצים שהצביעו על נקודה מסוימת רחוקה מהחוף. כולם צעקו והתרגשו אולם אף אחד לא העז להיכנס לים ולהציל את הילד שנסחף ללב ים בזרמי המים שהגיעו מהירקון . התקרבתי וראיתי מרחוק שהילד נסחף לכיוון דרום מערב ועוד מעט יחלוף מעבר לנמל תל אביב.. זרמי המים מהירקון שדחפו את הילד היו גם הגורם שהילד יצוף ולא יטבע.. ערכתי הערכת מצב וחישבתי להיכן יגיע הילד. רצתי לאורך החוף, זינקתי למים ובשחיה מהירה הגעתי אליו. הוא היה מבוהלושלח ידיים לאחוז בי. אחזתי בו בידי האחת ובשניה שחיתי אל החוף.
מעולם לא קיבלתי נשיקות כה רבות מאמה צעירה שרצתה להביע את הכרת תודתה על שהצלתי את בנה. ח..ח..ח.. בשביל הכרת תודה כזו הייתי מוכן להציל עוד ילד אחד או שניים..
טובה
ולמרות זאת קשה להתעלם מהתנהגותו של ציבור המתרחצים. היו במקום בחורים וגברים ואף אחד לא העז לקפוץ למים להציל את הילד. כל אחד סמך שאחר יעשה את העבודה.