החורף
הסתיו הביא בכנפיו
געגועים לאביב שחלף
והשיב את פתיתי הכאב
לשדות הצמאים אלי חורף.
והים מונח רגוע,
קטיפה כחולה נעה ברוח,
כאשה מתמסרת שרועה
כסויית אדווה כשמלת כלה..
דליה
הקורונה
אני מתכנסת לי פנימה , העתונים
פרושים לפני, כל כך הרבה מלים
עפות באויר, התשבצים לפני מצפים
לפתרון, ובדיסקים...
לקריאת הפוסט
שכונת ילדותי בירושלים
כל כך הרבה זמן לא הייתי כאן, ולא פקדתי את הבלוג שלי
אבל הנה אני שוב אתכם. בשמחה.
ואכתוב מידי פעם את הרהורי...
לקריאת הפוסט
למפלגה המתאדה
למפלגת העבודה, המפלגה שהיתהביתי במשך כל כך הרבה שנים אומררק דבר אחד: התחלתם רע מאד כשהשמאלתםלכיוון השמאל הרדיקלי, שמתם איששאינו מסוגל להיות מנהיג , מר הרצוג,השפלתם את עצמכם עד עפר במשא ומתןהזוי...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לדליה
שיר געגוע ענוג שגם הסערות בו עדינות, ככביכול.
הלב מתגעגע לאביב, השדות צמאים לחורף והאשה צמאה לאהבה.
לדליה שיר עדין ומלא געגועים. אהבתי.
לדליה
כולנו מלאי געגועים לאביב כאשר האפס שולט באויר. ....הוא יגיע
זה נחמד לראות איך כל אחד רואה
את השיר מהזוית שלו:-).
אלישבע יקירתי כמה את רומנטית.
ילנה את מביאה שמחה ללבי.
גרשון לפנים משורת הדין אומר רק&...
זה נחמד לראות איך כל אחד רואה
את השיר מהזוית שלו:-).
אלישבע יקירתי כמה את רומנטית.
ילנה את מביאה שמחה ללבי.
גרשון לפנים משורת הדין אומר רק
שהחורף והאביב בשירי שלי הם מטפורה
לנו, בני האדם.