הגיל עושה לנו תרגיל
בשין-קוף-ריש- ככה היינו אומרים כשהיינו ילדים והבנקים גם הם היו קטנים אך לא פחות ממזרים היו.מפה לשם נגמרו לי ששת ימי בראשית, וביום השביעי לחצן המצוקה שלי שבת, הוא לא עובד בשבת, וכשהרופא סוף סוף אלי הגיע חציו מזיע, נכנס משום מה- קודם כל לשכנה, אחר כך נתן לי גלולה, אמר רק למציצה, בטח רק למציצה, כי הגלולה הייתה קשה כמו ידית של פטיש. לקח הרופא את השקלים הזעירים שלי והשאיר לי מרשם וקבלה מימנה אעשה טיירה ואת הרצפט אשלח לשרה לתרגום. שרה יודעת לנחש וגם להעלות באוב- את כתביי הרופעים מלאומי, מכבי והפועל גם. רוב הימים של הקשישים אינם משעממים, כל יום יש להם אתגר חדש, בקיץ להילחם שהכסף לא יאזל ויישאר גם עבור תיקון המזגן שימשיך לטרטר ולקרר את עצמו, ובחורף, זה אפילו קשה יותר. הקור חודר בין חורי הגרביים מתנחל וממאין לעזוב, וזה עוד לא הכול, חשבתי שבגלל שהזיזו את השעון אחורה וימינה הזמן שלי יהיה איתי ידידותי יותר- אבל אפוא, שום דבר לא השתנה, אפילו שאמרו כי השעון הביולוגי שלי צריך להתרגל למה שקורה, גם אז שום כלום לא קרה, נשאר קצת חם, הרבה קר, ואת היתר אתם כבר יודעים!!