הגיל עושה לנו תרגיל המשך
התפשט, בגלל זו הסיבה ועוד אי אלה דברים קטנים שמשגעים אם לא מנפנפים אותם בזמן, התיישבתי והתחלתי לכתוב יומן שאם לא יועיל לי בטח שלא יזיק לכם.. כתבתי יום ראשון: הייתי בקניון, שילמתי חשבונות חשמל, התור בדואר לא היה נורא,חיכיתי שעתיים, אכלתי צהרים על אותו ספסל ובאמצע הרפרפת נזכרה בי הספרה ונקראתי לפקידה. חלונה היה פתוח אך הלבלרית אינה, השאירה לנו פתק על אותו מדף אשנב- גם אני צריכה השתחררות כתבה, היא יכולה לכתוב לנו מה שבא לה, אפילו בולים יש לה במגירה. אני פוגש בדואר טיפוסים שמסתכלים לחיים כמו לטיול מאורגן, אבל אני לא נוסע, אני לוקח ת'זמן "בקלילות".... באותו אחר הצהרים יצאתי מהדואר מרוצה אבל עייף. יום שני למחרת- צעדתי דרומה, הלכתי לשאול מה שלום הכספומט- אחר כך ניגשתי למכשיר האוטומט שבתוך הבנק ושנותן תורים לפקידים כשמתחשק לו. בתחילה רמז לי המכשיר המשוכלל שאתן לו את מספר תעודת הזהות שלי, עד שהספקותי לשלפה מכיסי- חשך עלי המסך ואז נתתי לגולם בעיטה קטנה בלמטה שלו מבלי ששומר המפתן ירגיש, נו ואז? גם אז לא יצא פתק, אבל ביליתי שעה נעימה ליד כלי עזר פרובלמטי שמהשבוע הבא{ כך נודע לי} מי שיתנהג יפה ולא יבעט בשום התקן בנקאי יגישו לו כוס קפה