זכרון מפול ניומן

רחל יקירתי

במיוחד בשבילך בהקשר של החתיך ההורס פול ניומן:-) 

סיפור אמיתי מנעורי.

כשהייתי נערה צעירה הייתי מאוהבת עד למעלה מראשי בכוכב קולנוע צעיר שהבריק בשמי הוליווד. שמו היה פול ניומן. הרי אז, כדרך התקופה הרומנטית ההיא בעולם הקולנוע, כוכבי הסרטים היו בלתי מושגים, כמעט לא אנושיים בעינינו, הילדים. משהו מעולם אחר זוהר ובלונדיני ואז שמעתי ברדיו כי עומדים להסריט את אקסודוס בארץ. והוא, הוא האליל המופלא שלי עומד לשחק בסרט זה. אני זוכרת כיצד ישבנו בחצר בית הספר ודמיינו לעצמנו איך נתפלח לנו למלון או לאתר ההסרטה כדי להציץ, ולו לדקה בכוכבי הקולנוע שיגיעו לארץ. ואז זה קרה, הבלתי יאומן. אבי הגיע הביתה בערב, קרא לי אליו וסיפר לי כי הוזמן לנשף שערכו לכוכבי הסרט . בחצי חיוך ממזרי הביט בי בעיני הנוצצות מהפתעה, ושאל "רוצה לבוא אתי לשם? תוכלי לראות ולשוחח עם פול ניומן שלך". נשימתי נעתקה, ואז צעקתי "כן כן כן אני רוצה " התנפלתי עליו חבקתי אותו ונשקתי אותו. והוא באנחה קטנה אמר "נו די ילדה, האמת היא שאני פשוט רוצה שתראי שגם הוא בן אדם כמו כולנו " וחייך . זה היה ערב בלתי נשכח עבור הנערה הצעירה שהייתי:-) וכן, אבי ערך בינינו היכרות, ואפילו ישבתי ליד הכוכב הזוהר שלי על הספה והחלפנו כמה מלים . אבל, וזה אבל גדול, היתה בי אכזבה קלה, הוא באמת היה רק איש, יפהפה, חביב מאד אבל אדם כמוני וכמוך .כששמעתי לפני שנתיים בערך  שפול ניומן נפטר. מגוחך קצת אבל דמעות הציפו את עיני. נראה לי כאילו העולם שהכרנו ואהבנו הולך ונעלם. הוא היה שחקן מדהים, שחקן אמיתי, בלי מניירות הביא איכות מופלאה לקולנוע. וכפי שקראתי עליו במשך השנים הוא גם היה פילנטרופ גדול. אז הנה כתבתי  ביום הולדתו דברים לזכרו.