'עדיין אליס Still alice' - סרט חובה
לכו בבקשה לראות את הסרט.
הסרט מבוסס על רב מכר מאת ליסה ג’נובה, מגולל את סיפורה של אליס האולנד, הנשואה באושר ואם לשלושה ילדים בוגרים. האולנד פרופסור לבלשנות, עטורת שבחים ומוערכת באחת האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. חייה מתחילים להשתנות כשלפתע היא מתחילה לשכוח מילים. כשהיא מקבלת אבחנה הרסנית לגבי מצבה הבריאותי, הקשרים בינה ובין בני משפחתה עומדים במבחן (מתוך אתר “seret”, קישור מופיע בסוף הפוסט).
זהו סרט חובה לדעתי.
המשחק של ג’וליאן מור מעולה והיא מועמדת על כך לפרס, אך לא זאת הסיבה העיקרית.
הסרט עוסק בסיבה אמיתית לבעתה – מחלת האלצהיימר בגיל צעיר יחסית, אך גם זו לא הסיבה העיקרית.
הסרט עוסק בשני היבטים:
הראשון – תחילת מחלת האלצהיימר, הסרט מספק הצצה לתוך עולמו הפנימי של החולה. לא אכביר במילים, צריך לראות בלי הסברים כדי לחוות ולפגוש את זה בתוך עצמנו.
השני – התמודדות בני המשפחה. ההכחשה, המאבק בין לחיות עם המחלה של ההורה או בני הזוג או לחיות את המחלה עם ההורה או בן הזוג. האופן גם אם הטרגי בו המחלה מאפשרת קשרים חדשים-ישנים בין בני משפחה. שוב, אני לא רוצה להרחיב כי אם תבחרו לצפות כדאי שתבואו ריקים לגבי הסרט.
הנ”ל הן הסיבות העיקריות לצפות בו.
הסרט מתמקד בעיקר בפן הקוגניטיבי ופחות בצדדים הפיזיים שמתבטאים במחלה. במציאות השכחה עמוקה ורחבה יותר וקשורה לתפקודים גופניים נוספים על אלו שמוצגים בסרט.
משפחות רבות מתמודדות עם המחלה, משפחות רבות לא יודעות איך ומה עושים עם זה ויש מה לדעת, למחלות שיטיון ולאלצהיימר בפרט יש אפיונים רבים ולרוב מהלך המחלה וההתדרדרות צפויים. מידע יכול לעזור להתמודד עם הלא נודע, מידע יכול לשכך את הבהלה, מידע ותמיכה יכולים לשנות את אופי ההתמודדות עם המציאות.
אני כותבת את הנ”ל מתוך ידיעה אישית ומקצועית. סבא שלי ז”ל חי יותר מעשור עם אלצהיימר, ראיתי לדעתי את כל סוגי ההתמודדויות בקרב המשפחה שלי, ראיתי איך אמא שלי הגיבה והסתגלה לידיעה ולמהלך המחלה.
הסרט מפחיד ברמות הכי עמוקות שיש לבני אדם. בלי ייפוי של שום פן ובלי הפי אנד הסרט מניח את המציאות של אנשים רבים על השולחן, ללא קשר לגילם, עברם, תוארם ו/או כספם, אלצהיימר מגיע כמו גל גדול ומוחק את הכל.
בהכשרתי כמסייעת בעזרת בעלי חיים ליוויתי באופן אישי אלוף לשעבר בצה”ל ופסיכיאטר שחלו באלצהיימר. המפגש הראשוני עם המציאות הזו טלטלה אותי עד לרמה של שאלה קיומית ששואלת – אז למה בעצם המרוץ הזה, הדבר הגדול הזה שקוראים לו חיים? בשביל לסיים ככה?! ואני מודה שעברתי דרך לא פשוטה בתוך בעולם הזה של זיקנה ומחלות שיטיון. היום אני יודעת שהידע שלי בתחום מאוד מרגיע אותי, גם מבחינת תפיסת המציאות וגם מבחינת ההבנה של כל מיני היבטים בהתמודדות עם זיקנה ומחלות שיטיון.
לקראת ההתקדמות שלנו בזמן, ולקראת או במהלך הזיקנה של ההורים שלנו חייבים לקבל לפחות מושג. כן, כתבתי חייבים. מחלות שיטיון יכולות להיגרם ממספר סיבות, אך באופן גס הן באות לידי ביטוי במציאות באופן דומה. אין מה לעשות כדי לעצור את המחלות אך אפשר להתמודד בצורה מיטיבה עם עצמנו ועם הקרובים לנו ביותר.