יום אחד בחודש אפריל
שמש אביבית האירה את יומי, אך בגלל טרדות השעה הוסחה דעתי ממנה, מהשפעתה הטובה והנעימה. עסוק במטלות היום, ואחרות שדחיתי ליום אחר. עכשיו הן נערמו כולן לפני לדרוש פתרונן.
הסחתי דעתי גם מרוח חורפית קרירה הממאנת להרפות מכנף ביגדו של אביב ביישני, ושובל חרציות זהובות עליזות בשוליו.
ובין התרוצצות אחת לשניה, לסניף הדואר המקומי למשוך דברי דואר מצטברים. וגיחה לסופר מרקט, לקנות מצרכים לבית. ובין לבין, פגישה אקראית, עם מכר חביב ודברן, הפותח ב"מה נשמע?" וממשיך במונולוג ארוך ומיגע בנושאים לעוסים עד דק. ואחרי השתחררות חייכנית מפותלת, חוזר סוף, סוף הביתה. לטפל בעוד מטלה דחויה ומתסכלת- ישיבה על קו הטלפון, לבירור עניין לא פתור נוסף - מדיח הכלים, מזה חודשים לא פועל. דוחה תיקונו ליום המחר, אך לא מבטיח. וכבר שעת צהריים מאוחרת. הזמן אץ לו, כסוס מרוץ דוהר. בתוכי צומחת תחושה של החמצה, איך יומי חלף, ולא רדיתי מדבשו, כי מעוקצו בלבד?
מבקש להשתחרר מעכבות. מהלך עם סבר פנים של אדם בוגר. אך חושש שספר חיי מתנוסס על מצחי. מאחורי המסכה שעל פני מסתתר נער סקרן, עם מיליון שאלות, על מהות החיים והיכן אני בכל זה? נער חולמני הממריא אל עולם דמיוני. רוקם מציאות אחרת. בה יש לו נחלה חלומית, בין פלגי מים, תחת שמי התכלת והוא כמעט, כל יכול.
הנער נותן דרור למאווייו הכמוסים ומשחרר אותן מכילאן. פעם הוא דמות בלתי ניראת. החוצה גבולות להביא מזור לנפש פצועה, ונחמה לנגזל, ולהשיב לעושק ולרומס כגמולו, על כבוד שנרמס.
בא הנער, על סיפוקו, וחולם על עולם אוטופי. עולם בו, לא קם איש על רעהו להורגו. כולם אחים. אין דלות ומכאוב. כולם נבונים. חסים על המים, הצומח והחי, בתוכם הוא חי.
אחרי שהוא רווה מכוס הדרור, של שיגיונותיו. נפרד הנער מנחלתו, בין פלגי המים. ונוחת שוב, אל עולמו האמיתי. העכשווי האדיש. בו הטוב והרע מושלים בכפיפה אחת תחת שמי מרום. עולם בו, תינוקות נולדים, ובני אנוש חיים ומתים. מי בשובע, ומי ברעב? מי בחרב, מי בשיבה טובה, ומי בדמי ימיו?
מי שהחמיץ הרבה, ומי שהשיג דבר?
שב הנער לשכון מאחורי המסכה. עברו חולף כסרט שחור, לבן, מול עיניו. תוהה, מה הציע לו עולמו? ומה היה חלקו שלו בנתינה לעולמו?
אשרי אדם אשר השלים דבר בטרם לכתו... יום אחד בחודש אפריל.
המציאות מביאה אותנו לשכון מאחורי המסכה שעל פנינו.
תודה יעקב להתייחסותך הטובה. חג עצמאות שמח. נדב.
משפט נכון, המחבר אותנו דווקא ליום הזה, ערב יום הזכרון לחללי צה"ל הרבים בנות ובנים שנפלו במלחמות ישראל ולא זכו להשלים ולמצות את החיים.
תודה ניצן היקרה. אהבתי תגובתך היפה. (חיוך) נדב
המציאות שצריך להשתלב ולשמור על הטבע הצומח והחי.
שנאמר כל אדם הוא עולם ומלואו, וכשאחד פוגש את השני, כאילו שני עולמות נפגשים. עולמות ארעיים, ובכל זאת עולמות.
תודה דוד היקר להתייחסותך אותה מאוד מעריך.
חג עצמאות שמח לך ובני ביתך היקרים. נדב.
תודה אריקו ידידי. אהבתי תגובתך. חג עצמאות שמח. נדב.
סגנון כתיבה מעולה.
אגב לפני מספר ימים התחילה שיחה ביני לבין אדם ששנותיו ארוכות משנותי. לשנינו יש מנוי בקנטרי.
יתכן שחלפנו, ללא הכרות, אחד על פני השני במשך שנים.
גיליתי אדם עם נסיון חיים עשיר וסיפורים מרתקים.
חג עצמאות מאושר.
לזה תכוונתי בתגובתי לדוד שלום: "שנאמר כל אדם הוא עולם ומלואו, וכשאדם פוגש אדם, כאילו שני עולמות נפגשים". עולמות ארעיים, ובכל זאת עולמות ר?וו?י?ם אירועים ותהפוכות גורל במסילת חייו.
תודה לך בורך היקר. תגובתך מעניינת, ממנה ניתן ללמוד דבר או שניים.
חג עצמאות שמח לך ובני ביתך היקרים. (חיוך) נדב.
בריאות, ימים שמחים והגשמת חלומותיך. חג שמח. (חיוך) נדב..
הנער ממשיך לצייר בצבעים ולפסל, עד הלום.
התמונות מופיעות ב'אלבומי תמונות' בשם: "עבודותי" (פרח) נדב.
ומה אני בתוך כל זה
שאת אותן שאלות אני שואלת את עצמי
ואין מענה
מתנצל על איחור תגובתי.. נעדרתי לשבועיים מן נארץ. (טיול קצר באירופה).
עכשיו קראתי תגובתך לסיפור. משובך מחמם את הלב.
התייחסותך לשאלות ששאל הנער, על מהות החיים? אשר גם בבגרותינו, לא מוצא תשובה! תודה שקראת והגבת
מלינה היקרה. (פרח) נדב.
הדמות בסיפורך 'מעגלים', האיש שרוי במועקה, ומסתתר מאחורי כוסו המתמלאת ומתרוקנת. משחררת אותו, והוא מפליג אל מעגל (עולם) דמיוני, בו הוא מגשים את הפנטזיה שלו, להתאחד עם אהובתו שאיננה.
בסיפור 'יום אחד בחודש אפריל, האיש מסתתר מאחורי המסכה ומפליג לעבר עולמות אחרים בהם הוא מממש את שיגיונותיו. ובזאת התנהגותם של הדמויות בשני הסיפורים, שלך ושלי, חופפים, למרות שכל אחד בעולמו הוא.
תודה אבי, תגובתך הטובה, מעריך מאוד. שבת שלום.