חג שמח וכשר

אנחנו חוגגים עכשיו את פסח, ויחד עם הפסח כמו בכל חג יהודי הגון מגיע האוכל. אצל היהודים אין שום חג שבו לא מציינים את הבליסה הבלתי פוסקת, ושאף אחד לא יכתוב לי בתגובה שיום כיפור הוא חג נטול בליסה, כי יום כיפור הוא הבליסה בהא' הידיעה. הדתיים יכולים לשכנע את הממשלה להחיל את הכשרות של חג הפסח על הסופרמרקטים, אבל הם לא יכולים לשכנע את עם ישראל לצום.

אז קודם כל אני אסקור את קערת הסדר. זאת הקערה האולטימטיבית שמביאים למארחים שהורידו מהגב של האורחים את טירחת בישול ארוחת החג. תמורת כמה שקלים לא מגיעים עם ידים ריקות. לי עצמי היו עד עכשיו איזה שש קערות כאלה וכל פעם תהיתי מחדש על האבסורד שהן מייצגות.

קערת הפסח היא חידה בציורים עם סמלים היא בנויה משקעים מיוחדים שמציינים את סיבלותיו של עם ישראל במצריים. יש שם שקעים לחרוסת, חזרת, כרפס, ביצה, זרוע ומצה, כן? כן. ניסיתי לברר לעצמי את משמעות הסמלים ולפתור את החידה, אבל עד היום לא הבנתי אותה.

החרוסת היא סמל לטיט שבו בוססו בני ישראל במצריים וכידוע לא חסר טיט במצריים, בכלל כל מצרים היא ג`יפה אחת גדולה, שמישהו יסביר לי למה אנחנו צריכים לאכול טיט? ומי קבע שלטיט יש טעם של סילאן ואגוזים, או תפוחי עץ ותמרים ביין אדום מתוק? האם אלה שהחליטו שככה מסמלים טיט, טעמו פעם טיט? אני בטוחה שלא, ואני רק אומרת תודה שבני ישראל לא בנו את הפירמידות מחרוסת, אחרת היינו צריכים לאכול טיט.

עכשיו גברת חזרת. האם זה רמז שהגפילטע מתוק מידי וחייבים להוסיף חזרת כדי לבלוע את קציצת הדג? או האם זה סמל למרורים שאכלו אבותינו במצריים? ואם זה סמל למרורים, אז מה היא עושה ליד החרוסת המתוקה? החרוסת, כאמור זה סמל לטיט שבו בוססו בני ישראל כשסבלו.

אחרי החזרת מגיע הכרפס שאף אחד לא יודע בדיוק מה זה, יש שקוראים לו פטרוזיליה ויש כאלה שכנראה לא היו במצריים וקוראים לו חסה, בכל אופן, אף אחד לא יודע מה מסמל הכרפס.

הביצה הקשה מסמלת שאלוהינו הוציא את בני ישראל ביד חזקה ממצריים, אבל בשקע אחר יש את הזרוע שאומרת ובזרוע נטויה, האם זה לא אותו דבר? ואם כן, למה לכל אחד מהם יש שקע משלו? האם לא הגיוני יותר שיהיו מונחים ביחד בשקע אחד? אז לא. כי מה יניחו בשקע שיתפנה???

המצה מסמלת את העובדה שלא הספיק בצקם של בני ישראל להחמיץ, כאשר אצלי מחמיץ הבצק, אני זורקת אותו לפח, אני לא עושה ממנו מצות ומכריחה את כולם לאכול אותם, אז למה אלפיים שנה אחרי שהאבות העתיקים יצאו ממצריים, מכריחים אותנו לאכול את המצות? זה היה הפאק שלהם, לא שלנו, ואם הבצק שלהם היה כן מספיק להחמיץ, אבל היו שוכחים את הלחם בתנור כי היו מרוכזים בהכנות ליציאה ממצריים, והלחם היה נשרף, אז? היינו צריכים לאכול שבעה ימים לחם שרוף?

ובכלל יש עוד כמה אבסורדים לא ברורים בפסח. קודם כל הקטע הזה של מצות מצופות שוקולד. זה מה שאכלו בני ישראל שיצאו ממצריים? מצות מצופות שוקולד (דרך אגב, שוקולד זול ולא טעים) עוגיות בוטנים וקוקוס עם ציפוי שוקולד או בלי, הכי אני אוהבת את עוגיות הבוטנים בציפוי שוקולד (השוקולד הזה כן טעים) אותם אני קונה בשוק. השוקולד מריר מעט, העוגיות רכות ונימוחות בפה ולכל עוגיה יש טעם של עוד.

האם בני ישראל אכלו גם בסקויטים עשויים מיין, איטריות עשויות מתפוחי אדמה, עוגות הבית של אוסם ועלית, היו להם קופסאות שימורים עם אננס? היה להם קמח תופח של אוסם "כשר לפסח"? הייתה לבני ישראל ההם אבקת כביסה כשרה לפסח? סמרטוטי ריצפה כשרים לפסח? אוכל לחתולים, לכלבים, כשרים לפסח? אם לא היה להם כל אלה, אז בשביל מה הדתיים דורשים אותם?

והקטע הכי אבסורי זה שחוגגים פסח אחרי סוכות. סוכות חל בראש השנה ופסח חצי שנה אחרי סוכות, כן? כן. בספר שמות כתוב שאחרי שהם יצאו ממצריים, הם עשו חניה בסוכות. בגלל זה חוגגים את סוכות כמו פסח (ערב חג, חג, חול המועד, ערב חג, חג) אבל אני שואלת, הם קודם חנו ואחרי זה יצאו ממצריים? ההגיון אומר שאת חג הפסח (אם באמת זה היה ככה כמו שמסופר) צריך לחגוג בסוכות או כמה ימים לפני סוכות. כי הם קודם יצאו ורק אחרי זה חנו.

בכללי, באמת חג סוכות מתאים לחגוג אותו בפסח. הסוכה גם בנויה למזג אוויר של חודש אפריל ולא של ספטמבר. לא פעם ירד גשם בחג הסוכות ושטף את האוכל משולחנות החג והרטיב את המדקדקים במצווה שגם ישנים בסוכה. אם היו חוגגים את חג הסוכות בפסח, זה לא היה קורה.

ולסיום כמה מילים על הפקחים שרושמים דו"ח כספי למי שמוכר חמץ בערי הקודש בארץ, את הדו"חות הייתי מציעה לרשום דווקא למי שמוכר את עוגיות הבוטנים הנפלאות האלה, לקונדיטוריה "עוגיות מרוקאיות" שמוכרת כל מיני דברים מדהימים וטעימים להפליא בטעמי תפוז ומנטה ואננס מצופים בשוקולד מיוחד וגורמים נזק לבריאות הציבור שמשמין מהם ועלול להפגע בליבו כתוצאה מכך.

חוץ מזה, עוד מעט נחגוג את חג השבועות, שהוא חג הגיוני יותר.