הטיילת(שם לא סופי)-המשך

החלטתם של שרה ודני להביא ילד לעולם באה לארח שהיו נשואים כשנתיים.היא הפסיקה ליטול את הגלולות נגד הריון והיתה בטוחה שתהרה מייד.כה גדולה היתה אכזבתה כאשר מחזורה החודשי הופיע "אולי השפעת הגלולות לא חלפה"הרגיעה את עצמה.עברו חודשים ואין הריון".משהו לא בסדר" אמר לה דני באחד הימים"אני חושב שכדאי להתייעץ עם רופא נשים".שרה לא הגיבה.היא כבר מזמן חשבה על כך.אבל חשה רתיעה ץכל השנים חונכה על ידי הוריה שמה שנעשה בחדר בין גבר ואישה השתיקה יפה לו.והנה עליה ללכת לרופא שיפשפש בחלק האינטימי שלה, שרק לדני יש גישה אליו.בעידודו של דני קבעה למחרת תור אצל רופא נשים ידוע.לא ישנה כל הלילה.בבוקר,שתתה בקושי קפה ,לא סיימה אותו.הרופא נסך בה הרגשת ביטחון בגישתו העדינה,הרגיע אותה בזמן הבדיקה,והפנה אותה ואת דני לבצע בדיקות.וכאשר קיבל את התוצאות עודד אותה באמרו שאינו רואה סיבה שלא תיכנס להריון לאחר טיפול.הטפולים הכואבים שעברה,והתקוות שהתבדו מדי חודש בחודשו,הפכו אותה מאשה רגועה ואוהבת,לעצבנית וקפריזית.כל דבר היה מעצבן אותה.אפילו חיבוקיו שלדני שהיו מרגיעים עצבנו אותתה,ויחסי המין שכה נהנו מהם הפכו להם מלאכותיים ודוחים.באחד הערבים,כשדני חזר מהעבודה,מצא אותה מכורבלת במיטה ופניה מכורכמים מבכי "מה קרה ?"שאל בדאגה"האם שוב קיבלת מחזור?" "כן" יללה בבכי מר "נשבר לי! אני ללא יכולה יותר! תראה מה קרה לנו...."אמרה בקול מרוסק "לא חשבתי שזה ישפיע על היחסים בינינו,ואני לא רוצה להרוס את זה.אני אוהבת אותך! מה נעשה?" "ששש...אל תבכי" לחש ,בעודו מוחה את דמעותיה "ששש...אל תדאגי,תראי שיהיה בסדר,נמצא פתרון",חיבק אותה,וידו מלטפת את ראשה.שרה השעינה עליו את ראשה.ריחו המוכר וגופו שכה אהבה הרגיעו אותה ואט אט בכיה שכך ונדם.וכך נרדמו עד הבוקר.