בדואים אצל מבקר המדינה

זמן רב חשבתי שהפזורה הבדואית בנגב נהנית מטפשותה של מדינת ישראל. ליתר דיוק – חשדתי, שהביטוח הלאומי גם מפר את החוק וגם תורם לפרנסתם של בדואים בטלנים/רמאים. לא כתבתי על כך דבר, כי אין לי שום קשר לפזורה הזאת – לא אשה בדואית ולא ילד מיטלטל מאחורי. אפילו בכפרים הבדואים בנגב, שאני רואה אותם הולכים וגדלים עם השנים, לא ביקרתי. אבל הגיע דו"ח מבקר המדינה בימים האחרונים ובאיתון (זו לא טעות) "ישראל היום" מצאתי ידיעה: "מבקר המדינה בדו"ח חמור על חוסר המשילות בנגב". הוא מזכיר, ש"גם החלטות הממשלה בקושי מיושמות". מיד נזכרתי שח"כ בני בגין מונה בעבר הרחוק ליו"ר ועדה לענייני הבדואים. הוועדה המליצה וכמובן דבר לא בוצע.
אז עכשיו מה כותב מבקר המדינה ב"ישראל היום" (הארץ, מעריב וידיעות לא ציטטו פרק זה): "היועץ המשפטי לממשלה הנחה להגביר אכיפה ומאות דיווחים על עבירות פוליגמיה הועברו למשטרה, אלא שבפועל ב-2017-2020 הוגשו כתבי אישום רק ב-5% מתיקי הפוליגמיה. ב-18 מקרים הועמד העבריין לדין, אך לא פחות מ-345 תיקים נסגרו. "
לפי מיטב זכרוני, החוק בישראל אוסר על פוליגמיה. אבל אצל הבדואים מתפרנסים יפה מאד מתשלומי הביטוח הלאומי לצאצאים של יותר מאשה אחת. והחוק? מה זה חשוב…
בויקיפדיה מצאתי – תוך פירוט רב – "אף שחוק העונשין אוסר פוליגמיה, הוא אינו מבטל את תוקפם של נישואים כאלו, והמוסד לביטוח לאומי אף משלם קצבת הבטחת הכנסה למשפחות פוליגמיות".  
באתר "סרוגים" כתוב על אותו דו"ח של מבקר המדינה כי "45,000  בדואים בנגב לא רשומים, יותר מ-14,000 נשים חיים במשפחה פוליגמית, לרשות האוכלוסין אין יכולת לקבוע מי גר בישוב ומי ב'שבט' וגם החלטות הממשלה בנושא הבדואים בקושי מיושמות".
ועוד נאמר באתר מפי מבקר המדינה: " במהלך השנים נעשה פעמים רבות שימוש במסמכים ואישורים מזויפים כדי להוכיח מגורים בישראל, כגון חוזי שכירות פיקטיביים ונתוני צריכת מים וחשמל מזויפים…
תושבים מהאוכלוסייה הבדואית, הגרים בפועל בשטחי יהודה ושומרון, נהנים מהטבות המוענקות להם, ובפרט קצבאות מהביטוח הלאומי, מתוקף היותם רשומים כתושבי הנגב".
כדי לא להסתפק רק בבעיות של פוליגמיה וביטוח לאומי, אוסיף מהארץ: "בתוך כך, לפי הדו"ח בין השנים 2020-2017 אירעו בבסיס האימונים צאלים 1,628 תקריות פליליות, 1,262 מתוכן הן כניסה לשטחי האש של הבסיס. באותן שנים התרחשו גם 50 מקרים של גניבת ציוד בצה"ל, 49 מקרי יידוי אבנים, 22 מקרים שבהם גדרות הבסיס נחתכו ו-60 פריצות. כמו כן, אותרו בשטחי האש של הבסיס 185 חממות קנאביס, תופעה שמתרחבת בשנים האחרונות".

קורנה – מידע או הפחדה
אני רואה טלוויזה, שומע רדיו ומציץ בעתונים ומוצא המון הפחדה. קורנה פה, קורונה שם ומידע אין. למשל, מספרים לי – גם לי – כמה חולים במגיפה, כמה חולים קשים וכמה, חו"ח, מתים. מדוע לא מספרים לי, למשל, כמה חולים ומתים יש בכל סקטור. אולי בסקטור מסויים הסכנה הממשית קשה יותר מאשר בסקטור אחר?
י טיילתי עם חבר במוזיאון תל אביב לאמנות והגענו אל המזנון. השיחה נסבה, כמובן על הסכנה. ידידי עטה מסיכה וסיפר שהוא חושש. הסתכלנו מסביב ובכל המזנון העמוס לא ראינו אף לא ערבי אחד. מבט שני לא גילה אף כיפה על ראשו של איש דתי. גם ילד עם פיאות לא נראה באופק. איננו אנשי רפואה, אבל שיערנו שסכנת ההידבקות איננה קיימת במוזיאון. אולי כדאי להגיד גם את זה בטלוויזיה?