קיץ אחרון.
כותב.
אחרי טקס, איחולים ומתנות,
הקיץ הפריד ביני לבין עלומיי
ובחרותי. אקורד אחרון, לאמור
אתה עכשיו בן שמונים.
עד אתמול החזקתי חזק
במושכות, עשיתי, בניתי...
קשה להרפות.
אך הגיל מתערב, אומר
"מעכשיו אתה 'קשיש".
אולי אפילו "ישיש"?...
'לא, גופי מתמרד לתואר.
אך הגיל מתעקש, שואל
"למה לא?"
'כי אני עדיין מביא תועלת'.
"איך?", שואל הגיל.
'לפני שנים לימדתי
ילדיי, לשחות, עכשיו
אני מלמד את ילדיהם,
שחייה, ואין זה דבר של
מה בכך בגילי ללמד.
חושב, טרם נס לחיי.
(תמונה מימים רחוקים, חיוך)
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
שמונים.
נושא איתי איגרת, טרם מרכבתי יוצאת לעבר עתיד לא ידוע...
בריאות ונועם. שבת שלום. (פרח).
נאמן לחיים מחבק אישה שנים רבות,מלמד ילדים ונכדים שחייה
ומי יודע אולי תעניק ממה שהתברכת ..לאלו הקשישים וישישים
שכמוך לא נכנעים לגיל וממשיכים. חן חן בריאות ונועם . שבת שלום!
אשה אהובה, (אימי ,ז"ל), זוכר מה שפעם אמרה לי: "בני החיים הם כמו חלום, ממנו אנחנו מתעוררים
בשלהי חיינו".
לא התייחסתי אז למשמעות דבריה.
עתה כשרוב חיי חלפו, אני מקיץ בשלהי חיי.
תודה גדולה מדלן היקרה. בריאות ואריכות ימים בטוב. (פרח).