שיר על הרחוב שלי
בתים פרטיים
עטויי גינות, מסודרות,
מוקפי גדרות, מקודדות-שערים.
האשפה נאספת במועדה
בתדירות ראויה,
שולי הכביש מטואטאים,
גם הם בתדירות ראויה.
פה ושם חתול בודד
לעיתים חתולה חתוכת זוית-אוזן
(עדות להיותה מעוקרת).
והשכנים.
הייתה אותה פעם, אחת, יחידה,
התכנסות לטובת מטרה משותפת כלשהי,
וכמו סכר נפרץ, שופע מילים
ושיתופים וחיוכים ועליצות ושמחה.
כבר מזמן נארגה בי תכנית
לעבור בית-בית, לנקוש דלת-דלת,
לומר: זו אני, אשמח להכיר.
(זה עוד יקרה,
רק צריכה לאזור עוז
לחצות את חומת הניכור).
קונכיה על החול
רֵיקָנִית,
עִם עַצְמָהּ לְעַצְמָהּ,
זִכָּרוֹן מְפֹאָר לְעָבָר שֶׁהָיָה.
אֲנִי נִמְשֶׁכֶת...
לקריאת הפוסט
חג האהבה
ירח של טו באב
כמוהו כירח של כל טו בחודש.
לאהוב
מתאים תמיד
לקריאת הפוסט
חֲנֻכָּה
כְּשֶׁהָלַךְ הָאוֹר וְהִתְמַעֵט
בְּתַהֲלִיךְ קוֹסְמִי מֻפְלָא,
עָשָׂה הָאָדָם לְמַגֵּר
אֶת...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
מצויד בנייד,
קשוב למסרים,
מתקתק ללא הרף,
מגביר את הניכור החברתי,
אכן, הרחוב לא אותו רחוב,
דיירים מתחלפים,
ואולי,
אמירת שלום וחיוך במעלית...
שבת שלום ומבורך,
בריאות
("רק צריכה לאזור עוז לחצות את חומת הניכור").
אכן. להתגבר על עקבות (ביישנות) להרהיב עוז גם אם דלת נטרקת.
חיוך יפתח דלתות ולבבות.
בריאות ונחת (פרח).
שימי לב שהמלים "ניכּור" ו - "היכרות" באות מאותו שורש "נ.כ.ר",
מנפלאות השפה העברית