קיץ

הקיץ מתגנב ומגיח

שולח קרניים ארוכות 

של תקווה

של שמחה.

אני סוגרת מכאובים

בתא קטן חבוי

ושולחת ידיים כמהות

לטוב העומד לקרות.

כל האור והיופי,

הים מוטל שרוע ללא דופי,

מעמקי התכלת בים הסודות,

כמו זכוכית דקה בסוף הסערות.

והשווקים הצוהלים והפירות

יפים לעיניים ולחיך

מוטלים ערימות ערימות.

אנשים ברחובות העיר

פניהם מאירות בחיוך בהיר,

נשים בשמלות מתנופפות

מהלכות קלילות וזקופות,

משילות את משא החורף מכתפיהן הדקות.

ואני מתמסרת לקיץ באהבה

וטוב וחום עוטפים את לבי

לקיץ הזה החדש ההולך ובא לקראתי......