מלון שומאכר בחיפה - או איך בוחרים מלון בגיל 70?
הוזמנתי ללילה במלון שומאכר בחיפה,
מלון בוטיק חמוד ומיוחד בעיצובו, בלב המושבה הגרמנית.
מצאתי ברשת כתבה מפרגנת על המלון בקישור שכאן, שהכותרת שלה "לא תאמינו שהוא בחיפה: גילינו מלון בוטיק רומנטי ושווה לזוגות" והחלטנו לבדוק אם המלון, מלון שומאכר, מתאים גם בני 70, או רק לזוגות או רק לרומנטים שבינהם.
כבר כשהגענו לשם לקראת השעה שלוש, הבנתי שאני צריכה קריטריונים לבדיקה!
זוכרים את שירו של ליאור ייני "מה צריך הבן אדם בשביל לחיות"?
אתם מוזמנים להזכר בקישור שכאן,
לקחתי את הקריטריונים שלו, ובדקתי אם הקריטריונים מתאימים לבני שבעים פלוס, ובהמשך אם המלון מתאים או לא מתאים לקריטריונים. מוכנים?
מה הכי חשוב בגילנו כשבאים למלון? בחרתי את הקריטריונים מהשיר, אבל לא לפי הסדר שבשיר, ומיד תבינו למה:
- אם עדיין יש לנו "אוטו שחוסך עייפות מהרגליים" כמו בשיר של ליאור ייני, הרי שחניה זה הדבר החשוב ביותר, ורצוי עם צל, כדי שלא נתחיל לסחוב את עצמנו ואת התיקים ב"טיול שנתי" למלון. מלון שומאכר מציע חניה קרובה עם שביל גישה נגיש! קבל כוכב אחד.
- גישה לתחבורה ציבורית טובה. אם אין לנו אוטו שחוסך עייפות מהרגליים, או אם אין לנו שום כוונה להזיז את האוטו ביומיים שאנחנו בחרנו לבלות בחיפה. שיהיה בריא מלון שומאכר, יושב במיקום מצויין, יופי של תחבורה ציבורית. ב- 17 דקות היינו במרכז הכרמל באודיטוריום עם קו 136, וחזרנו עם 37, והתדירות לפי "מוביט" טובה. המלון קבל כוכב נוסף ועוד לא נכנסנו ללובי.
- מיטה כדי לישון בה ואם אפשר לשניים - כך אומר ליאור ייני - זה מובן מאיליו, הרי לא נישן בשק שינה.
- לגבי ה"גג מעל לראש שלא יפלו עליו המים" - הרי בעניין של גג, למלון שומאכר יש שני גגות ולא אחד, ושניהם עומדים לרשותינו. מאחר שמדובר במבנה טמפלרי לשימור, אז גג אחד הוא מעל לקומה הרביעית בבניין הישן, וגג שני הוא מעל הקומה השביעית של המבנה החדש. וזה משהו מאד מיוחד. נוף מרהיב, אויר צח אם במקרה יש כזה בחיפה באותו יום, ואפשרות להפגש עם החברים (החוג בית) שאיתם הגעתם, בערב, או בשעת השקיעה, לשיחה רגועה בענייני היום, או אפילו לשיר ביחד או לנגן אם זה עדין נהוג אצלכם. מהגג הגבוה רואים את הבית שלי שגדלתי בו לפני חמישים שנה, ואולי גם אתם תמצאו את הבתים שלכם ב- 360 מעלות (נדמה לי) שהגג נותן. המלון מקבל ממני עוד כוכב חם.
- כד של יין - לפי ליאור ייני - ובמלון שומאכר - מיד כשנכנסים בלובי מקבלים כוס יין, מי שרוצה כמובן. לדעתי, יש כאן מטרה כפולה. גם כי כד של יין נחוץ בשביל לחיות, וגם כדי שנעצור שם כמה רגעים ונתחיל להסתכל על התמונות שתלויות מסביב, על הפסלים ועל דברי אומנות אחרים. תבקשו לראות את המפה של חיפה, שחרוטה על הקיר הכהה מאחורי פקידת הקבלה. גיל גורן קוראים לבחור שרפד את המלון ביצירות שלו. הכל צבעוני ושמח. כל כך צבעוני, שספרה לנו נטלי, שיש מוזמנים שמבקשים חדר עם קיר מצויר ויש כאלה שמבקשים להוציא אותם מהחדר הצבעוני לחדר בהיר, כי הם לא יכולים לשאת את השמחה. אז כשאתם מגיעים, תבדקו עם עצמכם איזה סוג של חדר אתם מעדיפים, ואולי אפילו תטרחו לראות את החדר הצבעוני, לפני שאתם בוחרים בחדר סולידי...
- כיכר אחת של לחם- זה הדבר הראשון שליאור ייני קובע בשירו, ואכן זה דבר נחוץ ביותר, וכאן יש נקודה עדינה. מדובר במלון בוטיק ללא ילדים, וגם ללא מטבח. אז אמנם מפנקים אותנו ביין בכניסה, בקפה בכל שעות היום, גם בחדר וגם בלאנץ', וגם תמרים ועוגיות טעימות, אבל ארוחת בוקר... בחוץ. במרחק של כעשר דקות הליכה מהמלון, או כמו שהשעון שלי אמר, מרחק 1000 צעדים לכל כיוון. אז אם אתם שמחים לספורט על הבוקר, תרוויחו ארוחת בקר ממש טעימה ומיוחדת במסעדה "שטרודל" שנמצאת על שדרות בן גוריון, או ב"ארומה" המוכר, שנמצא במרחק דומה, אבל לכיוון ההפוך. אם אין באפשרותכם ללכת 1000 צעדים לארוחת בוקר, או לא בא לכם ללכת, יש פתרונות , ואני אשאיר אותם למורן ולדוד, רק תסגרו את הפינה הזאת מראש.
- ואהבה כל הזמן - האהבה מהסוג שליאור ייני התכוון, כבר זכרון רחוק אצלנו. הכי קרוב לה, זה מה שאנחנו מרגישים לנכדים שלנו, כל זמן שהם קטנים וחמודים. אבל אולי אצלנו אפשר להמיר את האהבה ההיא באהבה לתכנים. תוכן מעניין וחדש יכול לקבוע גורלו של טיול. ובהקשר של מלון שומאכר, אם לא נמצא בחיפה משהו שאנחנו אוהבים, אז נשאר בבית. כי אנחנו לא באים למלון בשביל הרומנטיקה, וגם לא בשביל לנוח מהעבודה שלנו. אנחנו באים כדי להעביר את הזמן בצורה מעניינת ומיוחדת.
אז מה עושים בחיפה?
אני לא הכרתי את דוד, בעליו של המלון, ולא ידעתי שהמלון יודע לעזור בתכנון תכנים ובילויים בחיפה, אז נעזרתי באתר של עיריית חיפה, שהוא ממש ידידותי ונוח, ואתם מוזמנים להקליק ולבחור ארוע או שניים, אח"כ לבדוק את הזמינות המלון באותם תאריכים.
לאתר של עיריית חיפה " דברים שכדאי לעשות בחיפה" הקליקו כאן.
ולסיום, לדעתי, אחרי כל הנאום שלמעלה, מה הכי מיוחד במלון הזה? אם תשאלו אותי, אז זה הסיפור של דוד, הבעלים של המלון. אני עדין לא יודעת את כל הסיפור, אבל המעט שדליתי ממנו בזמן שהוא ישב איתנו ושוחח איתנו על מלונאות לגיל השלישי, נשמע לי מעניין. אני חושבת שכדאי לשמוע אותו. כי פתאום קם לו אדם, חיפאי במקורו, בונה מלון בוטיק בחיפה, ומחליט שחיפה היא עיר מיוחדת שיש בה הרבה מה לראות ומה לעשות. מסתבר שהוא, בעזרת הצוות, יכולים לעזור לכם להפוך את החופשה בחיפה לחופשה מיוחדת, אם רק תבקשו.
אז דוד, אני מודה לך על השהות במלון, על היחס המיוחד, ואנחנו עוד נחזור לשם, כדי לשמוע את כל הסיפור שלך, במיוחד את החלקים שעוד לא שתפת. תתכונן!
בתמונה רואים אותי בקצה הגג מצביעה על ביתי מלפני חמישים שנה... הצלם הוא בני בעלי היקר.
הערות מאוחרות: 1.אם תהיתם על המחירים, אז הם סבירים ונמוכים יותר באמצע השבוע. עוד פרטים באתר של המלון כאן. 2. אם שמתם לב, יש שורה אחת בשירו של ליאור ייני שלא התייחסתי אליה, אתם מוזמנים לכתוב לי בתגובות אם זיהיתם אותה ומה דעתכם. לשיר ביוטיוב הקליקו כאן.
בברכה,
סימה ובני לבני
מאיר גבעוני