עבודה ערבית

עבודה ערבית,

לא, לא סדרת הטלויזיה...

רוביק רוזנטל  בספרו מילון הסלנג המקיף, גם ויקי מילון מגדירים עבודה ערבית כך "ביטוי גזעני המצוי בשימוש רחב עוד מהתקופה שלפני קום מדינת ישראל. ופירושו: עבודה באיכות ירודה, עבודה שאינה איכותית.

דוגמאות?

בבקשה:

ראיתי שאושרקה הטייח עושה לי עבודה ערבית. לקחתי טייח ערבי משכם והוא עשה לי עבודה אלף אלף. (מתוך מילון עולמי לעברית מדוברת מאת דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה, 1972)

הזמנתי נגר לתקן את הארון ,  למחרת הארון נפל והבנתי שזאת  עבודה ערבית.

כיבוש העבודה, עבודה עברית, אידאולוגייה שביקשה ליצור יהודי חדש, יצרן ועובד בעבודת כפיים. המונח נוצר בתקופת העלייה השנייה בקרב חלוצים, פועלים ורבים מהיישוב החדש. ביטוי שנוצר בתקופת ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל ושרדה כשאיפה לעבודה עברית עד הקמת מדינת ישראל.

אנשי העלייה השנייה אומנם דגלו באחווה בין שני העמים, היהודי והערבי, אך המציאות הארצישראלית הובילה למאבק כנגד העסקת הפועל הערבי, ומכאן נולדה הדרישה להפרדה בין שני העמים. בהפרדה כפוייה זו, ניתן לראות מצד אחד תנאי הכרחי להתפתחות המשק היהודי וקידום המון יהודי עובד. אך מצד השני, דחיית הפועל הערבי גרמה לאיבה, לא תמיד כבושה, במערכת היחסים בין שני העמים. אל מול השקפה זו, הייתה קיימת השקפה אחרת הרואה בקידומם של הערבים תועלת כלכלית ליהודים, על ידי מניעת התנגשויות לאומיות ופגיעה בהם.

המאבק לעבודה עברית בימי העלייה השנייה נדון מראש לכישלון, מאחר שהפועלים היהודים ניסו לכבוש את העבודה העברית על ידי הורדת שכרם ורמת חייהם, אך הפועל הערבי עדיין נחשב לזול יותר להעסקה.  העלייה ארצה נמשכה, אך מספר העולים היה קטן מדי מכדי להפעיל לחץ על נותני העבודה‏.   (ויקיפדיה).

עבודה זולה, לא עבודה "חאפ לאפ", הבנתם נכון?

כילדה אני זוכרת את הכובסת הערביה יושבת ישיבה מזרחית בפיסוק רגליים רחב על הרצפה, שמלתה  אסופה, בין רגליה גיגית שטוחה רחבה מלאה כביסה.

יושבת ומכבסת, משפשפת במרץ בידיה כל סדין, צפית מגבת או ובגד. כל כתם וכתם.  אחרי קרצוף ראשוני כל הכביסה הלבנה מוכנסת לדוד גדול הניצב על פרימוס רועש בו מי סבון רותחים. כשנגמר  סיבוב הכביסה ראשון וכל הכביסה הלבנה רותחת בדוד המבעבע, הצבעונית מושרית לשטיפה באמבטיה, הזמינה אותה אימי לארוחת בקר...

ארוחה טובה ונדיבה הכינה אימא. ישבה איתה ושתיהן שוחחו על המשפחה, הילדים יוקר המחיה, החיים  – בערבית.

אחרי הפסקת הבקר, הוצאה הכביסה הרותחת בעזרת מלקחיים והושמה בגיגית לשפשוף נוסף.

שטיפות הכביסה, טבילתה ב"כחול לכביסה" או עמילן, לפי הצורך, עשתה אמי.

בסוף היום, עם התשלום, הן נפרדו בחיבוק אמיץ לבבי, אמיתי...

יום עבודה מפרך לשתיים.

קצת נוסטלגיה -

אני זוכרת גם את הרוכלת הערבייה שנשאה מגש קש רחב על ראשה והכריזה: "תַּאיְנִים טוֹבִים, תַּאיְנִים טוֹבִים" – אותה ורוכלים אחרים.

לאורך רוב שנותי, עובדים ערבים עבדו ב"עבודה שחורה", עבודת כפיים -  פועלי חקלאות, נקיון, בנין, מכונאים...

היום, פוגשים רבים מהם במחוזותינו – הישוב היהודי, גם מאחורי קופות המרכולים, כרוקחים / רוקחות בקופות החולים, עובדי סיעוד בבתי החולים, אחים אחיות, רופאים /ות. לא מעטים רופאים ראשיים במחלקות או במרפאות, במוסדות השכלה גבוהה, – בקיצור, נראה שהם משתלבים בסביבות עבודה ברמה גבוהה,דרכם חסומה עדיין רק מסיבות בטחוניות מהשתלבות במוקדי עבודה מסוימים.

הם נותני שרות מעולים!!!

ברור, שגם אז, בתקופת טרם קום המדינה ועד לעשור  האחרון היו אנשי מקצועות חופשיים, אקדמאים בין הערבים, אך הם נתנו שרותיהם בעיקר במגזר הערבי.

אחד ממקורביי תרם דם, בניידת התרמה של מד"א, שמע שיחה באלונקת התרמה סמוכה:

-          אני בשרות לאומי (שרות תחליפי לשירות צבאי הנעשה לרוב במסגרות חינוכיות, רפואיות או בפעילויות רווחה.)

-          ערבי?

-          כן. תוכל להגיד שערבי דקר אותך...

השתנו הזמנים...

מחשבה נוספת באותן עבודות, עבודות כפיים, עבודות שחורות,   הועסקו  ומועסקים  העולים החדשים  מתימן, ארצות המגרב,  אתיופיה, בריה"מ – חלקם אקדמאיים...