מיתת נשיקה

היי טובה,,,

 ...  קראתי ספר מאד נחמד "הנאום האחרון של משה" שלקחתי מהספריה,,, ספר מרתק עם פרשנויות מאד מענייננות ומרתקות.... הדמות שעיצבה את בני ישראל...ושהניסים הכי גדולים בתולדות עם ישראל  קרו דווקא בתקופה של משה רבנו...

הנה קטע מהספר ---

....משה גדל במצרים.. הוא היה נסיך מצרי שחונך כמצרי, אבל המוות שלו היה אנטי מצרי. משה לא העביר את השלטון לבניו, ולא ייסד שושלת. הוא גם לא ציווה על חניטת גופתו.. יותר מזה, מקום קבורתו לא נודע.. המוות של משה הוא מחאה על תרבות המוות המצרית..ללא גופה מצרית, ללא פירמידה מנציחה וילדים יורשים, המוות שלו הפך להיעלמות המוחלטת שלו. האיש שהוציא את העם ממצרים בחייו, ביקש לעקור את המצריות מהעם גם ברגע של מותו..

מתוך הספר "הנאום האחרון של משה"....

                 לטובה הגר היתה צרתה של שרה ,

                 בם עם יש טענה ששגתה כשגרשה את אמתה.

                  הפרשנות  לפרשה שונה מותה קשור לידיעה ,

                  שלהרות נסיון העקידה בנה חי ולא מת.

                   במעבר בין עצב לשמחה שרה לא החזיקה מעמד ונפטרה.

לטובה, אבי ז"ל  היה פנסיונר  עד גיל השבעים נהג לשחק קלפים ערב ערב עם החברים שלו (גם הם זקנים )ערב אחד בשנת 1972 אבי נכנס למיטה לנוח לפני בוא החבריא וכך על מיטתו בשקט ובלי כל כאב נפטר,כשנכנסו חבריו לחדר היה נדמה להם שהוא ישן,זוהי מיטת נשיקה.לעומתו אהרון עלה להר בידיעה שהוא ימות בהור ההר,זו לא מיטת נשיקה התורה לא מסבירה,אחר עשרות שנים ניסו רבנים לספר סיפורים,אגב אדם שפושט את מדיו בטרם נפטר תמוה,משה מלביש את הבן בבגדי האבא,אכן סימני שאלה רבים ואין תשובה להם

לטובה

יש פרוש נוסף לביטוי מיתת נשיקה אותו מביאים חיים חפר ואריק לביא

הוא לשלומה דאג יומם וליל

לא רצה הוא את כספה לנצל

וכשחלתה לפני שלושה שבועות

הוא לא בזבז אף גרוש אחד על רפואות.

כשקמה מחליה, ראשו ברכה

אמרה: את כל הוני אוריש לך

נשק אותה חזק וגם חבקה

וכך הדודה מתה מיתת נשיקה

לטובה

מיטת נשיקה רק לצדיקים? יש בזה מן האמת. .האמונה החזקה באל היא שמרחיקה את הפחד מהמוות.

אני זוכר את עצמי כילד .שמעתי את אימי אומרת לאבי כי היא נוסעת לחיפה לבקר  את אביה הרב ששכב בבית חולים.. הנסיעה לחיפה לא הייתה קלה בימים ההם  . כשחזרה למחרת וירדה  מהדליג'נס   שהביא אותה , ראיתי את העצבות על פניה  והבנתי שמשהוא קרה.   שמעתי אותה מספרת  לאבי כי  כשהגיעה לבית החולים  היו שם אחיותיה ואחיה  עומדים מסביב לאביהם והוא המתין לבואה של אימי שהייתה צריכה להגיע  מתל אביב.  ואז הוא פנה אליהם  ואמר  כי הוא הולך וכי המלאכים מיכאל וגבריאל עומדים משני צידיו .עצם עיניו  והלך בשקט  מיתת נשיקה.

לאריקו,נכון.מנסים להסביר מדוע אחרי סיפור העקדה מתחילה פרשת מות שרה.וזוהי התשובה  שרמזת עליה.שכשנודע לשרה(וזה לא מסופר בתורה,אלא במידרשים)שאברהם לקח את יצחק לעקדה,היא ניפטרה מרוב צער,בטרם היודע לה שיצחק חי.

למיכאל טל,

קשה לאבד אבא,זה שהוא ניפטר מיתת צדיקים -הוא נחמה מעט.ובאמת אם יש דבר כזה זו היתה מיתת נשיקה.

באשר לאהרון,הסיפור שבא כמובן אחרי המאורע,רוצה אולי להראות שהכהונה עוברת בירושה.אבל עדיין,כמו שאמרת,יש שאלות בלתי פתורות.

ליעקב,

בודאי קשה היה לך לראות את אשתך האהובה בצערה וקשה היה להיזכר עכשיו.לפחות אתה יודע שחמיך מת אותה מיתת נשיקה.אולי זה קצת ניחם אותה,למרות הצער הגדול.

              לטובה איך נודע לה שיצחק חי  וניצל כשצפתה בגג או ממקום גבוהה. ראתה

               המעבר מעצב לשמחה היה קשה עבורה  לכן מתה מיתת מיתת נשיקה.

                הנני מתרץ את שאלתך ובטוח שצפתה ממקום גבוהה כמו הר,

                מפני שלדעתי שרה אימנו ציפתה לנס שינצל בנה למרות צערה.

היי טובה פריש..

יש לי מכשיר חדש ..לכן אגיב ולא אוותר..נזכרתי..במקרה מלפנה שנים אך כאילו זה היה אתמול..

לי היו שלוש בנות ..לחברתי הטובה ,שני ילדים, והשלישי ברחמה.

בחודש התשעי הוזעקה לבית יולדות..ילדה בן במזל טוב..

בעלה נירתם למסימת ההכנות ..הוחלט שהברית   יחגגו בבת כנסת ...הכל אורגן כראוי..

שעתיים לפני הברית הבעל הודיע לאישתו את רצונו לנוח מאחר והוא עיי

נשכב במיטה ..וכשבאה להעירו כי יכין את עצמו לברית ..לא היה מענה .. לא התעורר לעולמים..

היברית התקימה כמתוכנן.. אחרי הברית האימהא סירבה להניק את הילד או לטפל בו ..היה עצוב..

הבעל מת מיתת נשיקה ..והילד הואשם כביכול במותו ..כך האימא חשבה...

אלוהים נתן חיים..חדשים.. לקח חיים אחרים  כך רצה ..האם צודק?.?   רק יהוא יודע

שבת שלום ומכורכת

..

המדהים כאן ברשת-מוטק'ה שאני מציין באותו-יום ופעמיים את מיתת-הנשיקה.

וטובה שנוהגת לעלות-טרמפ על כל-עגלה, רק היא-תמיד הזוכה במלוא-הקופה.

                מידי-פעם אני מגלה שמקומי לא-אתכם.

                     כנראה שאני נטע-זר לכם

                                 תהנו-לכם עם-טובה

למוטי הקרייתי היקר,

מה קרה לך שאתה מרגיש בדיוק הפוך מן הראוי.הישלמתי את דבריך ועליתי על העגלה שלך מתוך רחשי כבוד למה שאמרת.הן אתה כתבת על הדבר כבדרך אגב ואני הפכתי את זה לנושא ראשי כי באמת היזכרת את זה פעמיים ומן הראוי היה שאתן כבוד לדבריךץצר לי שהירגשת כך.אני בטוחה שכולנו מוקירים ומכבדים את דבריך ומחבבים אותך אישית.בעיקר אני.לוא ידעתי שכך תרגיש,לא הייתי כותבת.חיפשתי על מה לכתב והנה ראיתי שפעמיים היזכרת את הנושא.חשבתי שיש לי מה לכתב על זה הרבה ולכן כתבתי להשלים את דבריך היפים והנכונים.אם ניפגעת מזה,אני ממש מתנצלת.הכוונה היתה הפוכה.