מיד לאחר השחרור ממחנה הריכוז

מיד לאחר השחרור ממחנה הריכוז

ב-4.5.1945 שוחררתי על-ידי הצבא האמריקאי ממחנה הריכוז גונסקירכן אשר ליד העיר לינס שבאוסטריה.יצאתי לבוש סמרטוטים,למשל הייתי חייב להחזיק את המכנסיים,אשר היו קרועים לכול אורכם,בכדי שלא יפלו מעלי.

רופא צבאי אמריקאי טיפל בידי השמאלית אשר הייתה נפוחה מאד כתוצאה מהנשיכה שקיבלתי תוך ניסיון לשדוד ממני מזון על ידי שני אסירים יהודים מבוגרים.

החיילים נתנו לי אוכל ושתייה  והפנו אותי שאלך בכיוון העיר לינס אשר הייתה כבר תחת שלטון צבאי אמריקאי.

בדרך ראיתי בית של אוסטרים והרמתי אבן וזרקתי אותה לחלון הבית מתוך שנאה לכול דבר גרמני וזה כלל את האוסטרים.

פגשתי בקבוצה של יהודים מבוגרים אשר נכנסו לבית ולקחו כול מה שרצו,מזון ,בגדים וכו'.גם אני נכנסתי לשם ויהודי מבוגר עזר לי להוריד את הסמרטוטים שעלי,התרחצתי כפי שלא התרחצתי כבר שנים,ולבשתי בגדי ילד נקיים ובמצב טוב מאד.

משם המשכתי בדרכי לעיר לינס.בעיר היהודים היו נכנסים לבית והאוסטרים נתנו לנו מה שרק רצינו לקחת.

היה ברור שהם מפחדים שנקרא לחיילים האמריקאיים והם יבואו מיד לעזרתנו.

נכנסתי יחד עם עוד יהודים ואכלנו ארוחה מבושלת של אורז וקציצות  בקר ונהניתי מאד.

לקראת ערב המשטרה הצבאית האמריקאית התחילה לאסוף את היהודים אשר הסתובבו בעיר והעבירה אותם למחנה פליטים שהוקם ליד שדה התעופה הרשינג [אם אינני טועה בביטוי השם].

אותנו,הילדים,ריכזו בבנין גדול וצרפו אלינו עוד ילדים יהודים שנמצאו בשטח הכיבוש האמריקאי באוסטריה.היינו שם 228 ילדים מגיל 11 ועד 18 ,אני הייתי כמובן אחד הקטנים ביותר.

כל הזכויות שמורות לסבא משה

לא חשוב הגיל,

חשוב התרגיל!