9.הנוקמים הצעירים

9.הנוקמים הצעירים

רוכזנו בשדה התעופה הרשינג  והאמריקאים דאגו לנו למזון ומינו עלינו מנהל שהיה איטלקי אנטי-פשיסטי.

כול בוקר היו מביאים שבויים גרמנים אשר תפקידם היה לנקות עבורנו את החדרים ושאר עבודות עזר.

היו לנו שתי בעיות:1.המזון לא היה מי יודע מה,רק אוכל בסיסי שלא נרעב.

2.אולי ידוע לכם שאנשי האס.אס היה להם סימון מיוחד מתחת לבית השחי אשר נקבע שם בקעקוע כמו המספר על ידי השמאלית,האמריקאים שאלו את השבויים הגרמנים מה היה תפקידם ולפי מה שענו נהגו בהם!

איש לא טרח לבדוק האם יש סימון של אס.אס מתחת לבית השחי של השבוי, דבר שיש בו כדי להוכיח שהוא איננו חייל פשוט אלא נאצי מאנשי האס.אס!

הדבר בעל הערך הרב ביותר אז לא היה כסף אלא סיגריות אמריקאיות!

אנחנו החלטנו לשחד את הממונה עלינו שיבדוק את כול החיילים הגרמנים שהגיעו האם מי מהם הוא איש אס.אס ואם כן ידווח על כך לשלטונות הצבא האמריקאים ואותו איש אס.אס לא ישוחרר תוך חודשים מספר אלא יכלא לזמן ארוך יותר בהיותו פושע מלחמה.

כפי שכבר ציינתי המזון שקיבלנו היה פשוט ובסיסי ולא כלל ממתקים,שוקולד וירקות טריים.

את הירקות השגנו כאשר הלכנו בקבוצה לכפר הקרוב ולקחנו מגינות התושבים האוסטרים כול מה שרצינו.הם כמובן התלוננו בפני השלטונות האמריקאיים.

הבעיה הייתה איך משיגים   סיגריות אמריקאיות ושוקולד וממתקים עבורנו.

לשדה התעופה היו מגיעים מטוסי תובלה אשר הביאו מנות קרב עבור החיילים האמריקאיים.

נהגנו להתקרב בלילה,בזחילה,ולחטוף חבילה של מנות קרב,מיד היינו מפרקים אותה ורצים חזרה למקום המגורים שלנו.הדבר נעשה,לרוב,בקבוצות של ארבעה נערים-החבילה הגדולה הייתה מורכבת מארבע חבילות משנה.

היינו משלמים למנהל והוא תפס אנשי אס.אס לא מעטים.קרה מקרה מיוחד שאחד הנערים זיהה נאצי אשר התעלל בו במחנה הריכוז מטהאוזן עליו סיפרתי לכם באחד הפרקים הקודמים.

שילמנו הון למנהל הנכבד והוא הכה את הנאצי כאשר כולנו מסתכלים ונהנים.

אחרי כן הגיע חייל שחור שאחיו נרצח במטהאוזן [ידוע על כמאה שבויים אמריקאיים שנרצחו במטהאוזן לקראת שחרור המחנה בידי האמריקאיים],

וחייל זה הסכים להושיב את הנאצי על מנוע הג'יפ שלו ואנחנו נזרוק אבנים על הנאצי כדי שייפול מהג'יפ  ויידרס ב"תאונה".

מי שהוא הזעיק את המשטרה הצבאית האמריקאית והם עצרו את החייל השחור והקיפו את הפושע הנאצי בטבעת שהגנה עליו.אנחנו היקפנו את הפושע הנאצי המוקף ביחד עם השוטרים הצבאיים המקיפים אותו.

בסוף בתיווכו של המנהל שלנו הלכנו כולנו למפקד האמריקאי הבכיר במקום

ושיטחנו בפניו את טענותינו כלפי הפושע הנאצי.

הנאצי הוצא להורג בתלייה בעיר לינס הקרובה.

יום אחד באנו בקבוצה גדולה ופרצנו מחסן גדול עם מנות קרב והשומרים ירו לעברינו ואחד הנערים נהרג.

פעם אחרת נעצרו שנים עשרה נערים באשמת ניסיון לגניבת מנות קרב אבל עד שהשומרים הביטו ימינה ושמאלה כולם ברחו.

הגיע הזמן בו לאמריקאים נמאס מאיתנו והם העבירו אותנו למחנה סגור בניהול של שני קצינים יהודים אמריקאיים.

המשך יבוא!

כל הזכויות שמורות לסבא משה

לא חשוב הגיל,

חשוב התרגיל!